אשטמקר נ' לוי

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 19.7.11 באור יהודה.

2. לטענת התובע פנחסוב, ברח' העצמאות פגע רכב הנתבעת 1 ברכבו בצידו האחורי והדפו לעבר רכב התובע אשטמקר כך שנגרם לו נזק גם לחזית רכבו. ברכב נהגה בחורה צעירה, ככל הנראה בתה של הנתבעת 1. הנהגת ברכב הנתבעת סירבה למסור פרטים ונסעה מהמקום. התובע פנחסוב רשם את מספר הרכב ופרטי הרכב ובעליו נמסרו לו על ידי המשטרה. התובע טען כי אין בסיס לטענות הנתבעת לפיהן הרכב מושבת וללא ביטוח; הבת שהתה בחו"ל בעת התאונה; אין נזק לחזית הרכב; ומדובר בקנוניה של שני התובעים. התובע צירף תמונות המעידות לטענתו על נזק בחזית רכב הנתבעת. התובע טען כי שבועיים לאחר התאונה הגיע לבית הנתבעת על מנת לקבל את פרטי הביטוח וזיהה את בתה של הנתבעת כמי שנהגה ברכב והיא אף ציינה בפניו כי לא נגרם כל נזק לרכבו.

3.לטענת התובע אשטמקר, רכב הנתבעת פגע ברכבו של התובע פנחסוב, שנהדף אל רכבו וגרם לו לנזק בחלקו האחורי. ברכב נהגה בחורה צעירה שסירבה למסור פרטים ונסעה מהמקום. הפרט היחיד שהיה ברשות התובע הינו מספר הרכב ובאמצעות המשטרה איתר את פרטי הרכב ובעליו. גם תובע זה מבקש לדחות בהעדר בסיס את טענות הנתבעת לגבי קנוניה, השבתת הרכב הנעדר ביטוח, העדר נזק לחזית רכבה.

4. הנתבעת בעלת הרכב הגישה כתב הגנה ובו הכחישה באופן גורף את האירוע. הנתבעת טענה כי הרכב המדובר חונה בסמוך לביתה, מושבת משימוש במשך תקופה ארוכה. באותה תקופה, בתה היתה "נהגת חדשה" שאינה רשאית לנהוג ללא מלווה. רכב הנתבעת היה מבוטח בביטוח חובה בלבד דבר שלא אפשר לבת לנהוג בו, שכן לא שולמה כל תוספת בגין היות הבת "נהגת חדשה". הנתבעת צירפה דוח שמאי המעיד לטענתה כי הרכב לא עבר תאונה ולטענה מדובר בניסיון הונאה.

יש לציין כי בהמשך צורפה בתה של הנהגת, הנהגת הנטענת ברכב, כנתבעת נוספת.

5. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע פנחסוב וחזר על גרסתו לפיה אין כל הכרות מוקדמת בינו לבין התובע מר אשטמקר. מר פנחסוב העיד כי הרכבים עמדו בפקק ברח' העצמאות, שבהמשכו היה רמזור כשלפתע חש במכה מאחור שהדפה אותו לעבר רכב התובע אשטמקר שהיה לפניו בפקק. התובע פנחסוב טען כי בעת התאונה רגלו היתה על המעצור והנתבעת 2 פגעה בו במהירות. התובע פנחסוב החליף עם התובע אשטמקר פרטים וכאשר ביקש להחליף פרטים עם הנתבעת 2 היא סירבה. הנתבעת 2 טענה כי בפניו כי לא נגרם לו כל נזק וברחה מהמקום. התובע פנחסוב הספיק לרשום את מספר הרישוי של הרכב ופנה למשטרה לקבלת פרטי הרכב ובעליו. התובע פנחסוב טען כי דו"ח השמאי שהמציאו הנתבעות חלקי ומסתמך על בדיקה חיצונית בלבד. התובע הציג תמונות המעידות לטענתו כי שתי ספרות מלוחית הרישוי של הנתבעות מוטבעות על גבי רכבו, דבר שנאמר לו גם על ידי השמאי. בנוסף, הציג תמונות של רכב הנתבעות בו נראה כי אותם שני מספרים על גבי לוחית הרישוי עקומים וקיימים פגיעות בחלק הקדמי של הרכב. בנוסף, טען התובע כי בתמונות ניתן לראות שהרכב איננו מושבת וקיימות עליו מדבקות המעידות כי עבר מבחן רישוי בכל שנה לרבות במועד התאונה. התובע פנחסוב טען כי במידה ואכן הרכב היה מושבת והיתה קיימת בעיה בגיר ובמנוע הכיצד עבר הרכב מבחן רישוי. התובע פנחסוב טען כי הינו מזהה בוודאות את הנתבעת 2 כנהגת שנהגה ברכב בעת התאונה, סירבה למסור פרטים וברחה מהמקום.

6.התובע אשטמקר העיד בפניי כי עמד בפקק ברח' העצמאות כשלפתע שמע רעש והבחין כי הרכב מאחוריו הנהוג ע"י התובע פנחסוב פגע בו ולאחר שיצא מהרכב הבין כי רכב נוסף היה מעורב. התובע אשטמקר טען כי חש במכה אחת בלבד. לאחר התאונה החליף עם התובע פנחסוב פרטים ופנו לדבר עם הנתבעת 2 שנותרה ברכב. הנתבעת 2 סירבה למסור להם פרטים. התובע אשטמקר זיהה את הנתבעת 2 כנהגת ברכב בעת התאונה. התובע אשטמקר טען כי נהגים אחרים החלו לצעוק עליהם להזיז את הרכב מאחר וחסמו את התנועה. התובעים הזיזו את רכביהם הצידה והנתבעת 2 ניצלה הזדמנות זו וברחה מהמקום. התובע אשטמקר טען כי התובע פנחסוב רשם את פרטי הרישוי של הרכב ולאחר מכן פנו למשטרה על מנת לאתר את פרטי הרכב ובעליו. התובע אשטמקר טען כי אין הכרות מוקדמת בינו לבין התובע פנחסוב וכי יתכן שהנתבעת 2 לא סיפרה לאם על התאונה.

7. הנתבעת 2 העידה בפניי והכחישה כי היתה מעורבת בתאונה. הנתבעת 2 טענה כי אינה מזהה את התובעים וכי היו שני רכבים חדשים בבית ולכן לא היה לה צורך להשתמש ברכב הנדון שהוא מושבת. הנתבעת 2 הודתה כי רח' העצמאות מוכר לה והיא נוסעת בו לעיתים. כן טענה הנתבעת 2 כי הרכב עבר מבחני רישוי וזאת מאחר וקיימת חובה לכך בחוק. הנתבעת 2 טענה כי באותה תקופה היתה נהגת חדשה והיה עליה לנהוג עם מלווה.

8.הנתבעת 1 העידה כי הרכב המדובר מושבת ולא ניתן להניעו לאור בעיה במנוע ובגיר. הנתבעת טענה כי צירפה חוו"ד מהשמאי לפיה הרכב לא עבר תאונה. הנתבעת 1 טענה כי הבדיקה היתה חיצונית בלבד מאחר והרכב איננו מניע וקיים לו ביטוח חובה בלבד. הנתבעת 1 טענה כי התיק שנפתח במשטרה נסגר ובתה היתה במקום עבודתה בעת התאונה ואף צירפה אישור מעסיק על כך.

9. לאחר ששקלתי טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתם של התובעים ולפיכך, יש לדעתי לקבל את שתי התביעות ולחייב הנתבעות בהוצאות התובעים, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע פנחסוב והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו בפקק בשעה שרכב הנתבעות פגע בו מאחור והדפו לעבר רכב התובע אשטמקר. בשעה שיצא מהרכב הנתבעת 2 סירבה למסור פרטים וברחה מהמקום והתובע פנחסוב זיהה את הנתבעת 2 כנהגת שפגעה ברכבו. שנית, עדותו נתמכה בעדותו המהימנה והמרובת פרטים של התובע אשטמקר לפיה הנתבעת 2 סירבה למסור פרטים וברחה מהמקום בשעה שהתובעים הזיזו הצידה את הרכבים. העובדה כי התובע אשטמקר, חש במכה אחת, אף היא עולה בקנה אחד עם גרסת התובע פנחסוב. גם התובע אשטמקר זיהה בוודאות את הנתבעת 2 כנהגת שברחה מהמקום. מהימנה עלי גרסתה התובעים לפיה אין ביניהם הכרות מוקדמת ובנסיבות אלה החשש לקנוניה בין התובעים קטן.

יתרה מכך, עדות התובעים נתמכת בצילומי הנזק שהוצגו לפניי בהם נראות הספרות 3 ו 5 ממספר הרישוי של רכב הנתבעות, מוטבעות על גבי רכב התובע פנחסוב. דבר שעולה בקנה אחד עם תמונות הרכב של הנתבעות בהן נראה לוח הרישוי עקום במקום בו ממוקמות הספרות 3 ו 5 .

מנגד, עדות הנתבעת 2 המכחישה את מעורבותה בתאונה נותרה בגדר עדות יחידה שכן אמה הנתבעת 1 לא היתה במקום. הראיות שהובאו ע"י הנתבעות אין די בהן כדי לדחות את התביעה. הדו"ח שהובא ע"י הנתבעת הינו כוללני ובו קובע השמאי כי לאחר בדיקה חיצונית ויזולאית בלבד לחלק האחורי והקדמי ללא הנעה והרמה, נוכח כי בחלק הקדמי קיים מגן קדמי נפול ולא נוכח בתיקוני צבע. ברם, אין בכך כדי להעיד כי הרכב לא היה מעורב בתאונה. מה גם שללא בדיקה מלאה של הרכב לא ניתן להסיק מסקנות סופיות. לפיכך, אין כל ערך ראייתי לדוח החלקי שהומצא. טענת הנתבעות לפיה הרכב היה מושבת באותה עת ולא הניע אף היא לא נתמכה בכל ראיה אובייקטיבית. נהפוך הוא, העובדה כי הרכב עבר מבחן רישוי באותה שנה ובשנים הקודמות, כפי שניתן לראות מהמדבקות על פני הרכב, מעידה כי הרכב היה תקין לנסיעה. גם אישור מהמעסיק בכתב אינו משמש כראיה ואין די בו כדי להוכיח שהנתבעת 2 אכן היתה במקום עבודתה בעת התאונה. באשר לסגירת התיק ע"י המשטרה בהעדר ראיות, הרי שנטל ההוכחה בדין הפלילי ובדין האזרחי שונים הם ואין די בסגירת התיק ע"י המשטרה בהעדר ראיות, בכדי לדחות התביעה בתיק האזרחי. בתביעה אזרחית על התובע לעמוד במאזן ההסתברויות ולהוכיח תביעתו במעל 50% ובכך לגישתי, עמדו התובעים.

בנסיבות אלה, משקיבלתי את גרסת התובעים לאופן קרות התאונה, סבורה אני כי היה על הנתבעת 2 לנהוג בזהירות תוך שמירת מרחק בטחון המתאים לאזור פקוק מהרכב שלפניה ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו ובוודאי שהיה עליה לנהוג כחוק ולמסור את פרטי הביטוח.

באשר לנזק מצאתי מקום לפסוק לתובעים החזר בגין הנזק לרכבים בתוספת שכ"ט שמאי בלבד.

10. סוף דבר, התביעות מתקבלות.

ביחס לת"ק 18240-11-11 :

הנני מורה לנתבעות לשלם לתובע פנחסוב סך של 5,840 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 10.11.11 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעות בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. הסכום שנקבע בגין ההוצאות ישולם מהפיקדון בסך של 500 ₪ שהופקד ע"י הנתבעות בקופת בית המשפט.