עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
|
49717-04-13
17/06/2013
|
בפני השופט:
כמאל סעב
|
- נגד - |
התובע:
אור אשד
|
הנתבע:
מדינת ישראל –
|
פסק-דין |
פסק דין
1.לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא") אשר ניתנה ביום 22/04/13, על ידי השופט גיל קרזבום, בתיק תת"ע 6328-02-13.
2.בית משפט קמא דחה את בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ומכאן הערעור שבפני.
ההליך בבית משפט קמא:
3.נגד המערער נרשם דוח עבירה של ברירת משפט בגין כך שביום 01/03/12, בדרך עכו, ביציאה מהקריון שבקריית ביאליק, לא ציית לאור אדום שהיה ברמזור בכיוון נסיעתו ובכך עבר עבירה בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.
4.המערער ביקש להישפט ולכן זומן על ידי בית משפט קמא ליום 10/04/13, אולם הוא לא התייצב לדיון ועל כן, נידון בהיעדרו לתשלום קנס בסך 1000 ₪ תוך 90 יום.
5.המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ובה העלה טענות ביחס למהות העבירה וגם לזימון.
6.בית משפט קמא, כאמור, דחה את הבקשה משום שאישור המסירה לא נדרש והמערער לא הראה כי הוא לא קיבל את הזימון בנסיבות שאינן תלויות בו. כמו כן, לא פירט הגנתו ולא הראה מדוע ייגרם לו עיוות דין מעצם הרשעתו.
טענות הצדדים:
7.המערער טען כי הוא לא ביצע כל עבירה, עבר באור ירוק וכי השוטרים שרשמו את דוח העבירה היו מתנדבים שלא ברור היכן עמדו ואיך ראו אותו מבצע את העבירה.
8.אומנם המערער לא העלה טענות ביחס לזימון שלא נדרש, אך, לטענתו, לא הגיע לכתובתו כל זימון ולא ידע על מועד הדיון. המערער אף המשיך וטען כי יש לו עדים ובכוונתו להביא את גרסתו בפני בית המשפט כדי להראות כי השוטרים המתנדבים טעו כאשר רשמו לחובתו את דוח העבירה.
9.המערער טוען כי הוא חצה את הרמזור באור ירוק ולא כפי שטענו השוטרים שהוא חצה באור אדום.
10.באת כוח המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. הזימון היה כדין ואין כל חשש לעיוות דין.
דיון והכרעה:
11.כידוע, די בקיומה של עילה אחת משתי עילות כדי לבסס בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר. סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982, קבע שתי עילות חלופיות: העילה הראשונה – מתן הסבר סביר להיעדרות והשנייה – להצביע על קיומו של חשש ממשי לעיוות דין.
לעניין סוגיה זו ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.12.09), רע"פ 5146/09 שרעב נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 28.7.09), רע"פ 1773/04 אלעוברה נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 23.2.04), רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 2.10.03), רע"פ 5377/03 וגדי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.6.03), רע"פ 8333/09 חביבי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.10.09) ורע"פ 511/10 ג'אודאד על אבו מוהנא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.1.10).
12.אומנם, אין בידי המערער כדי להסביר מדוע הזימון לא נדרש, יחד עם זאת, הוא טוען לחפותו ומבקש לאפשר לו להביא את גרסתו ואת גרסת העדים מטעמו בפני בית המשפט. המדובר בדו"ח ברירת משפט שלגביו המערער ביקש להישפט ולתת את יומו בבימ"ש. המערער טוען כי הוא לא עבר כל עבירה וחצה את הרמזור באור ירוק. בעניין זה יש לו עדים שהוא מתכוון לזמנם מטעמו. יצוין כי המערער אינו מיוצג ועקב כך הועלו טענותיו כפי שהועלו הן בבימ"ש קמא והן בפניי.
13.המדובר בגרסה מול גרסה כאשר ההכרעה בין הגרסאות אמורה להיעשות על ידי הערכאה הדיונית ורק לאחר שמיעת העדים מטעם הצדדים. על כן, יש בטענות אלו כדי להניח תשתית מספקת לעילה של החשש הממשי לעיוות דין.
14.אשר על כן, אני מחליט לקבל את הערעור ולבטל את החלטת בית משפט קמא אשר דחתה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. כמו כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר כך שהדיון יוחזר לבית משפט קמא מהשלב של ההקראה.
15.המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק דין זה בדואר רשום עם אישור מסירה.