ארפניאן נ' פרלמן

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי בתקיפת התובעת על ידי הנתבע.

2.לטענת התובעת, בתאריך ה- 6.3.09, כאשר טיילה עם הכלב שלה, נפגשה עם הנתבע באקראי שגם הוא טייל עם כלבו.

3.שני הכלבים החלו להתקוטט. התובעת ניסתה להרחיק את הכלב שלה ואולם תוך כדי זה הנתבע בעט בכלב של התובעת שתי בעיטות ולאחר מכן הוסיף שתי בעיטות מתחת לברך שמאל של התובעת. התובעת נמלטה. לאחר מכן, התובעת הצליחה לאתר את הנתבע והגישה כנגדו תלונה במשטרה.

4.הנתבע אישר שהמפגש בין הכלבים אכן התרחש, אולם הכחיש בכל תוקף שתקף את התובעת.

5.בדיון שנערך לפניי העידו התובעת והנתבע.

6.התובעת חזרה על גרסתה בדבר התקיפה והפנתה את ביהמ"ש לעדותה של עדת ראיה לאירוע במשטרה בשם גב' שלי נווה. הנתבע שב והכחיש את אירוע התקיפה ואף ציין שבסופו של יום לא מוצו כנגדו ההליכים הפליליים.

7.לאחר ששמעתי את העדויות ולאחר שעיינתי במוצגים שצורפו לכתבי הטענות, הנני מעדיף את גרסת התובעת.

8.ראשית, התרשמתי לטובה מגרסתה של התובעת. גרסה זו מהימנה עלי. שנית, גרסת התובעת מחוזקת בראיות חיצוניות נוספות: תמונות החבלה (המטומה) באיזור רגל שמאל מתחת לברך וכן בעדותה של העדה גב' נווה במשטרה אשר ציינה במפורש שהנתבע הוא שתקף את התובעת.

9.בנוסף לכל אלה, הנתבע קושר עצמו לאירוע בכך שמאשר את קיום המפגש ובכך שמאשר את קיומה של הקטטה בין הכלבים. גם בכך יש להטות את הכף לזכות גרסתה של התובעת.

10.בחנתי את נסיבות המקרה. הנני סבור שמדובר בתקיפה של ממש שגרמה לחבלה לתובעת. בנסיבות אלה, הנני סבור שהתובעת זכאית לפיצוי בגין התקיפה.

11.הפיצוי משקף הן את הכאב והסבל הפיזי שנגרמו לתובעת וכן את הפגיעה בגופה. בהתחשב בכל אלה הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 2,500 ₪ ליום מתן פסק הדין.

בנוסף הנני מחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך 750 ₪.

סכום פסק הדין ישולם בראש ובראשונה מתוך הכסף שהפקיד הנתבע בקופת ביהמ"ש בסך 2,000 ₪ (המזכירות תעביר סכום זה לפקודת התובעת).

היתרה תשולם על ידי הנתבע לא יאוחר מיום 10.3.2010.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תש"ע, 02/02/2010 במעמד הנוכחים.

אורן שוורץ, שופט

הוקלד על ידי: ויקי שאדי