ארנה ואח' נ' משרד הפנים

החלטה

1.עתירה זו עניינה החלטת המשיב לדחות את בקשת העותרת 1 להכרה במעמדה מכוח חיים משותפים לכאורה עם משיב מס' 2. העותרת 1 מצויה במשמורת מאז יום 26.5.2010 ומאז נקטה הליכים מספר בעניין מעמדה. העתירה שבנדון הועברה לבית משפט זה מבית המשפט לעניינים מנהליים במחוז המרכז (ביום 1.9.2010) והיא קבועה לדיון לפני ביום 19.10.2010 לאחר שנעתרה בקשת העותרים להקדמת מועד הדיון.

2.בבקשה מיום 22.9.2010 עתרה ב"כ העותרת לשחרר - כסעד זמני – את העותרת מן המשמורת בתנאים מגבילים. טעם הבקשה היה משך ההחזקה הממושך במשמורת של העותרת, מצבה הנפשי והבריאותי כמו גם מצבו של העותר 2. עוד נטען כי לא יגרם נזק מן השחרור האמור וכי ניתן יהיה להבטיח את התייצבותה של העותרת 1 ככל שתידרש. המשיב בתגובתו מהיום (תגובה שנמסרה לאחר שהתעורר קושי בהמצאת כתבי בית הדין של בקשת העותר במלואם – לידיו ובמועדים שנקבעו על ידי בהחלטות אחרות), ביקש לדחות את הבקשה וכן לסלק את העתירה על הסף בטענות של חוסר ניקיון כפיים ובאין עילה לגופה להתערבות בהחלטתו.

3.עיינתי בחומר שלפני ובטענות הצדדים ומסקנתי היא כי לעת הזו אין מקום למתן הצו הזמני המבוקש בדבר שחרורה של העותרת. ער אני למשך הזמן בו היא מוחזקת, להיותה בשנות ה – 50 לחייה ואף לטענות לעניין קשייה במתקן המשמורת. אלא שיש להדגיש כי הסעד המבוקש הינו חריג לכלל לפיו סעד זמני אינו יכול לשמש תחליף לסעד הסופי ואין תכליתו שינוי המצב הקיים. על רקע אמת מידה מצמצמת זו, הרי שמן החומר שהובא לפני לא ניתן ללמוד כי מצב הנסיבות הוא כזה שמקים צורך דחוף ומיידי בשחרור העותרת מן המשמורת, ולו בתנאים מגבילים (וראו גם החלטת כב' השופט ר' אמיר מיום 30.8.2010 שניתנה בתיק זה בהתייחס לטענות דומות). מעבר לכך, מועד הדיון בתיק קבוע בעוד זמן לא רב. לבסוף, יש מקום בהקשר זה ליתן את הדעת על סיכויי ההליך. מבלי לקבוע מסמרות בעניין וברמה הלכאורית בלבד, אציין כי מעיון בחומר שלפני ובתשתית עליה נסמך המשיב בהחלטתו עולה כי יהא על העותרים לעמוד בנטל בלתי מבוטל בבואם לבסס עילה להתערבות בהחלטות המשיב במקרה זה והדבר יתברר במועד הדיון שנקבע.

4.הבקשה לשחרור העותרת בתנאים מגבילים בעת הזו, נדחית אפוא.

המזכירות תמציא ההחלטה בפקסימיליה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"א, 07 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.