ארמה נ' לביטוח בע"מ

החלטה

מדובר בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

בד בבד עם הגשת התביעה, ביקש התובע מינוי מומחה רפואי.

בית המשפט בחן את המסמכים הרפואיים, וקבע בהחלטה מפורטת ומנומקת מיום 9.12.12, כי לא הוכחה אף ראשית ראיה לעניין נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה, בהסתמך על כך, שלמעט שחרור במצב טוב מבית החולים ביום התאונה, המסמכים הנוספים הינם בחלוף חודשים ארוכים, ללא רצף טיפולי, כאשר התובע מציין בהם מועד אחר לתאונה שהביאה לאותם מיחושים עליהם הוא מתלונן.

לאחר מתן ההחלטה, הגישה ב"כ התובע "הודעה ובקשה". ב"כ התובע נסמכת על פניות עדכניות לרופאים, היום בשנת 2013, ואלה "תיקנו" את תאריך התאונה. ראשית, ראוי היה לציין כי מדובר בבקשה לעיון חוזר ולצרף את ההחלטה הקודמת.לגופו של עניין, ברור שמדובר במסמכים שערכם נמוך אם לא אפסי. אין מדובר ב"טעות" חד פעמית בתלונה בפני רופא, אלא בהעדר כל תלונה וכל תעודה רפאית במשך שמונה חודשים תמימים (!!!). בתלונה ראשונה לאחר השחרור מחדר המיון, מיום 30.6.10, שמונה חודשים וחצי אחרי התאונה הנטענת, טען התובע כי נפל לפני חודשיים באוטובוס. בתעודה מיום 21.7.10 הוא טען כי נפל לפני שלושה חודשים באוטובוס, ובתעודה רפואית שלישית מיום 28.2.11, צויין תאריך קונקרטי של תאונה, ביום 28.6.10.

נמצא איפוא, כי בזמן אמת, לא פנה התובע בכל תלונה במשך שמונה חודשים תמימים לאחר התאונה. לאחר מכן, בשלוש הזדמנויות שונות, הוא נקב במועדים אחרים לתאונה. אותם רופאים ש"תיקנו" היום את התאריך, על סמך דבריו של התובע היום בדבר מועד התאונה, ודאי שאינם יכולים ודאי לזכור היום מה אמר התובע אז. אין באף אחת מהתעודות הנוספות שהוגשו, ראייה לקשר רפואי בין תלונות של התובע ביוני-יולי 2010, פברואר 2011 ומאוחר יותר, לתאונה שארעה חודשים ארוכים קודם לכן, באוקטובר 2009, ללא רצף של מסמכים רפואיים בתקופה זו.

בנסיבות אלה, אני דוחה את הבקשה לעיין מחדש בהחלטה לגבי אי מינוי מומחה רפואי.

ניתנה היום, ‏א' אב תשע"ג, ‏08 יולי 2013, בהעדר הצדדים.