ארליך נ' מדינת ישראל

החלטה

מונחת לפניי בקשה "דחופה ביותר לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי" ולקיום דיון דחוף. לצד הבקשה הוגש ערעור על החלטת כב' השופט ארנברג בבית המשפט לעניינים מקומיים מיום 19.8.2013 (תיק ב"ש 5537/2012, להלן: "ההחלטה"), אשר דחה את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי שהוצא ביום 22.7.2013, במסגרתו ציווה יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים להרוס ולפרק נכס הנמצא ברחוב חרל"פ 58 בירושלים( להלן: "הצו").

לאחר שעיין בצילום עבודות הבניה, מצא בית משפט קמא כי אין מדובר בעבודות חיזוק, כטענת המבקש, אלא בבנייה ממשית ומסיבית של מבנה בין כמה קומות. בנסיבות אלא, לאחר שבין הצדדים כבר נוהל הליך משפטי, קבע בית המשפט, כי אין מקום לעיכוב ביצוע הצו. עוד הוסיף וציין כי המבקש ידע זה מספר ימים שעומד נגדו צו הריסה, אך בחר שלא לנקוט בהליך עד למועד בו בוצע הצו בפועל.

בבקשתו, טוען המבקש כי הבנייה כולה נועדה לחיזוק יסודות הבניין בהתאם לתכנית שהוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ובכפוף ל"צו מילוי" שניתן על ידי בית המשפט. ממשיך וטוען המבקש כי לצורך ביצוע "צו המילוי" ובהתאם להוראות מהנדס הבניין ששכר לעניין, נדרש לחזק את יסודות הבניין. כך, לאחר מספר חודשים ורק לאחר שהסתיימו עבודות יציקת העמודים והבטון, הוצא הצו. עוד נטען כי, המשיבה נקטה במהלך מחושב שנעשה כדי לסכל את האפשרות של המבקש לפנות לערכאות, ובחרה להוציא לפועל את צו בסמוך למועד פגרת בתי המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה בבית משפט קמא ונימוקי ההחלטה, נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, צו הריסה מנהלי, המוצא מכוח סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") הינו אקט מנהלי, ולא אקט עונשי, ומשום כך עומדת למשיבה חזקת התקינות המנהלית, היינו, חזקה כי פעולתה המנהלית נעשתה כדין. המבקש לסתור חזקה זו, עליו הנטל להוכיח את הפגם שנפל, לטענתו, בהתנהלותה של הרשות המנהלית (רע"פ 2958/13 סבאח נ' מדינת ישראל (8.5.2013); רע"פ 9174/08 פרץ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב (16.11.2008)).

באשר למידת הביקורת השיפוטית שתופעל על הוצאת צווי הריסה מהסוג האמור, נקבע בסעיף 238א(ח) לחוק, כי בית המשפט יבטל צו הריסה מנהלי רק "...אם הוכח לו שהבניה שבגינה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת" (רע"פ 5285/12 מורחי נ' יו"ר הועדה לתכנון ובניה תל אביב-יפו (21.8.2012)). בית המשפט רשאי לעכב את ביצועו של צו הריסה מנהלי, אף אם לא נפל בו פגם המוביל לבטלותו, אך סמכות זאת שמורה למקרים חריגים ויוצאי דופן (רע"פ 8720/09 אבו רנה נ' ראש עיריית חיפה ויו"ר הועדה המקומית (1.11.2009)).

בענייננו, המבקש לא חולק על כך שהוא ביצע עבודות בנייה, מבלי שהיה בידו היתר בנייה כדין, ובית המשפט לעניינים מקומיים קבע, על סמך צילומים שהוצגו לפניו, כי המבקש מבצע עבודות בנייה רחבות היקף. זאת ועוד, אין מחלוקת כי הבניין אינו מאוכלס וכי המבקש השתהה בהגשת הבקשה מבלי שניתן טעם לדבר. בנסיבות אלה, משעניינו של המבקש נדון לפני בית משפט קמא וניתן לו יומו, אין, לכאורה, כל עילה להתערב בהחלטה ולהורות על ביטול הצו. מכאן, בשים לב להערכות המשיבה לביצוע הצו, עניין הכרוך בהוצאות נכבדות על רקע הגשת הבקשה "ברגע האחרון", לא מצאתי טעם ועילה מספקת להורות על עיכוב ביצועו (רע"פ 2956/13 יעקב דמקני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב –יפו (31.7.2013)).

יודגש, כי הסמכות להוצאת צו הריסה מנהלי, לפי סעיף 238א לחוק, נולדה מתוך הצורך הדחוף ליצירת כלי אכיפה יעיל, מהיר ומעשי, בדרך של תגובה מידית, לבניה בלתי חוקית, וזאת, תוך שמירה על שלטון החוק בכלל, ועל דיני התכנון והבניה בפרט (רע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 577 (2004)). יפים לענייננו, הדברים שנאמרו בר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים, פ"ד לח(1) 494, 500 (1984):

"בניה שלא כדין היא לא רק תופעה, החותרת תחת התכנון הנאות של הבניה, אלא השלכותיה מרחיקות לכת יותר: היא בין התופעות הבולטות, הפוגעות בהשלטת החוק. מי שעושה דין לעצמו פוגע באופן הגלוי והברור בהשלטת החוק, והשיקול של בית-משפט השלום ובית המשפט המחוזי, כי יש למנוע עובדות מוגמרות, המעוגנות במעשה בלתי חוקי, אין לגלות בו פגם".

סוף דבר, משלא נמצאה עילה להתערב בהחלטה, הנני דוחה את הבקשה.

צו ההריסה יבוצע בתנאים שנקבעו בהחלטה ובפיקוח מהנדס מוסמך מטעם המשיבה.

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ג, 19 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.