ארטרא בע"מ נ' משרד המדע , הטכנולוגיה והחלל ואח'

פסק דין

משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרסם ביום 20.8.13 הודעה בדבר פטור ממכרז, בהסתמך על תקנה 3(29) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993, לשם התקשרות עם חברת "דן כ. כנסים ותערוכות 1999 בע"מ". התקשרות זו תכליתה מתן שירותי ניהול, ייעוץ ומינהל לצורך אירוח כנס החלל הבינלאומי האמור להתקיים בירושלים באוקטובר 2015, לאחר שמדינת ישראל זכתה בתחרות לאירוח הכנס. העותרת, חברת "ארטרא בע"מ", העוסקת אף היא בארגון כנסים, סבורה כי החלטת ועדת המכרזים של משרד המדע בדבר פטור ממכרז, שחזרה ואושררה ביום 6.11.13 לאחר שנבחנו השגותיה של העותרת עליה, הינה בלתי סבירה בעליל, עומדת בניגוד להוראות הדין והפסיקה, ועל כן דינה להתבטל.

מכאן העתירה.

רקע עובדתי הצריך לעניין

1. ביום 7.10.12 התפרסמה בכלי התקשורת ידיעה בדבר זכייתה של מדינת ישראל באירוח הכנס השנתי של "הפדרציה האסטרונאוטית העולמית" (International Astronautically Federation, ולהלן: הפדרציה), שיתקיים בירושלים בשנת 2015.

יומיים לאחר מכן, ביום 9.10.12, פנתה העותרת במכתב למר מנחם קדרון, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית (להלן: סל"ה), וביקשה להיכלל כמציעה לארגון ולהפקת הכנס. יום למחרת הפנייה נענתה העותרת מטעמו כי לכשייקבע מי יטפל בנושא הכנס יודיעו לה על כך (נספח 4 לעתירה). חלף זמן, וביום 1.1.13 שבה העותרת על פנייתה וביקשה לקבל עדכון היכן עומדים הדברים. ביום 2.1.13 השיבה סל"ה לעותרת כי "המצב עדיין לא השתנה. עדיין לא נקבע מי יטפל בכינוס בשנת 2015. הבקשה שלך נמצאת אצלי לטיפול לכשיגיע הזמן" (נספח 6 לעתירה).

2. והנה, ביום 20.8.13 פורסם דבר החלטתו של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (להלן: משיב 1) להתקשר עם חברת "דן כ. כנסים ותערוכות 1999 בע"מ" (להלן: משיבה 2), בפטור ממכרז כ"ספק יחיד", מכוחה של תקנה 3(29) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן: תקנות חובת המכרזים).

3. העותרת פנתה למשיב 1 במכתב מיום 22.8.13 ובו הביעה את הסתייגותה מן ההחלטה האמורה. במכתב (נספח 7 לעתירה) הזכירה העותרת את פניותיה הקודמות ואת המענה שקיבלה ולפיו טרם נקבע מי יהיה הגורם שיטפל בכנס. בנוסף טענה במכתבה כי הנימוק לפיו משיבה 2 היא "ספק יחיד" אינו עולה בקנה אחד עם המציאות ואינו מתיישב עם הוראות הדין ועם התכליות שביסוד חובת המכרז. העותרת הוסיפה כי בידיה ניסיון עשיר ורב שנים בארגון ובהפקה של כנסים בינלאומיים, וכי בנסיבות אלה על משיב 1 לחזור בו מהחלטתו האמורה ולהורות על קיום מכרז. בסיום המכתב הודיעה העותרת כי אם לא יודיע משיב 1 בתוך 10 ימים על ביטול ההחלטה ועל יציאה למכרז, תפנה לערכאות.

4. ביום 1.9.13 נדחתה פניית העותרת (נספח 8 לעתירה). בתשובתו מסביר משיב 1, כי הכנס בו מדובר הינו כנס החלל היוקרתי והמוביל בעולם מטעם הפדרציה, וכי למען אירוחו בישראל התגייסו ראש הממשלה, שרי הממשלה הרלוונטיים, יו"ר הכנסת, ראשי ועדות החלל, נגיד בנק ישראל, שופטי בית המשפט העליון, האוניברסיטאות והתעשיות בתחום החלל ובתחומים רלוונטיים אחרים. מנכ"ל הפדרציה אף סייר בישראל על מנת שיוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי מן היכולות, הנכונות והתמיכה הממשלתית באירוח הכנס. ואכן, ההתגייסות הנרחבת לתמיכה באירוח הכנס הובילה להחלטת הפדרציה מאוקטובר 2012 להכריז על ישראל כזוכה בתחרות לשנת 2015. על רקע האמור, מוסיף משיב 1 כי "הצלחת הכנס תהווה מדד עתידי בעולם ליכולתה של ישראל ליטול חלק פעיל באירועים דומים. לאור האמור נודעת חשיבות עליונה לבחירת החברה אשר תארגן את הכנס ותפיק אותו הלכה למעשה; בחירת מפיק נכון מהווה מפתח להצלחת הכנס או חלילה לכשלונו". משיב 1 ממשיך ומפרט כי המדובר באירוע בינלאומי שצפויים ליטול בו חלק למעלה מ- 3,000 משתתפים, בכללם כל סוכנויות החלל הבינלאומיות ומרבית האישים והגופים המשפיעים בעולם בתחום זה; כי הוא יזכה לסיקור תקשורתי נרחב בארץ ובעולם; וכי החשיפה הרחבה שתוענק לכנס תאפשר קידום קשרים עסקיים ושיתופי פעולה בינלאומיים. זאת ועוד. הפדרציה פועלת במסגרת של "מערכת דרישות קשיחה ומורכבת", ולפיכך תלויה הצלחת הכנס במידה רבה בהיכרות של המארגן והמפיק את הפדרציה, את דרכי עבודתה ואת הסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים. משיב 1 בא לידי מסקנה, כי בשל ההשלכות של האירוע על יחסי החוץ ועל המוניטין של מדינת ישראל, ההכרח בהתקשרות עם ספק בעל ניסיון מוכח בהפקת אירוע כזה בשנים האחרונות גובר על השיקול של מתן הזדמנות שווה למפיקים בעלי ניסיון בהפקת כנסים בינלאומיים להתמודד במכרז.

שיקולים אלה הנחו את משיב 1, כאמור במכתבו, לבקש את אישור ועדת המכרזים להתקשר עם משיבה 2 בפטור ממכרז, שכן לחברה זו ניסיון בלעדי בארגון כנס כזה בעבר: "חברת דן כנסים (פאראגון)... היא החברה הישראלית היחידה אשר ארגנה, ניהלה והפיקה כנס זה של IAF בזמן האחרון (ובעבר בכלל) ועשתה זאת בהצלחה רבה מאוד. החברה ארגנה את כנס ה- IAC-2011, קייפטאון, דרום אפריקה". בהקשר זה, כפי שכותב משיב 1, הציגה בפניו משיבה 2 מסמכים, המעידים על כך שהפדרציה אף בוחנת אפשרות להתקשר עימה לצורך הפקת הכנסים העתידיים מטעמה במדינות השונות.

5. העותרת לא השלימה עם תשובה זו, ופנתה למשיב 1 פעם נוספת, באמצעות באי כוחה, במכתב מיום 8.9.13 (נספח 9 לעתירה). במכתב טענה העותרת כי אין במענה של משיב 1 נימוקים של ממש המצדיקים פטור ממכרז מכוחה של תקנה 3(29) לתקנות חובת המכרזים; כי לעותרת יכולת מוכחת בארגון כנסים בינלאומיים יוקרתיים, לרבות עבור רשויות המדינה ויכולותיה בתחום זה אינן נופלות מאלה של משיבה 2; כי מאז הכנס שנערך בדרום אפריקה בשנת 2011 התקיימו מטעם הפדרציה שני כנסים בינלאומיים נוספים, בהם לא הייתה משיבה 2 מעורבת כלל ועיקר, ומכאן שהפדרציה יודעת לבחור חברות אחרות; כי תוכן הכנס מצוי באחריות הפדרציה וסל"ה, ואין בינו לבין המקצועיות הנדרשת ממארגני הכנס ולא כלום, שהרי אלה אמונים אך על הצדדים הארגוניים; וכי דווקא פרק הזמן הממושך הנדרש לשם היערכות וארגון הכנס מאפשר לקיים מכרז כדת וכדין ולהבטיח כי הזוכה יוכל לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים.

6. מתברר, כי בשל תקלה לא הגיעה תשובתו של משיב 1, מיום 12.9.13, לידי העותרת, ורק בעקבות פנייה נוספת קיבלה לידיה ביום 7.10.13 את המענה (נספח 11 לעתירה). מכל מקום, המדובר במענה קצר בו הודיע משיב 1 כי הוא חוזר על האמור במכתבו הקודם מיום 1.9.13.

7. בעקבות מכתב זה, שבה העותרת ופנתה למשיב ביום 16.10.13 (נספח 12 לעתירה). במכתבה פרטה, לראשונה, את פניותיה למשיב 1 במהלך שנת 2012, קודם לפרסום ההודעה בדבר ההחלטה להתקשר עם משיבה 2 בפטור ממכרז. העותרת טענה בהקשר זה כי התנהלות משיב 1 עולה כדי מחטף. עוד טענה, כי חוות הדעת שעליה ביססה ועדת המכרזים את החלטתה (כנדרש על פי תקנה 3א(א) לתקנות חובת המכרזים) נערכה אולי על ידי מדען מוערך אולם לא על ידי איש מקצוע בתחום ארגון כנסים בינלאומיים. ובעיקר נטען, כי ממידע שהגיע לידי העותרת לאחרונה מתברר, שאת ארגון הכנס בדרום אפריקה ניהלו גורמים שונים שאינם קשורים כלל במשיבה 2, וכי רוב המנהלים ואנשי הצוותים שעסקו בכך היו ספקי משנה מקומיים. העותרת מסיקה מכל אלה כי המדובר בהחלטה נמהרת, שאינה נשענת על בדיקה ראויה ומעמיקה של העובדות הרלוונטיות, כאשר הנימוק היחיד העומד ביסודה, קרי, ניסיונה של משיבה 2 בארגון הכנס בדרום אפריקה, אף הוא מוטל בספק.

8. פנייה זו הניעה את משיב 1 לקיים בדיקה, ובמכתב מיום 17.9.12 הודיע על כך לב"כ העותרת. העניין העיקרי שהטריד את חברי ועדת המכרזים, כפי שהם מעידים על עצמם בהחלטתם האחרונה מיום 6.11.13, הוא סוגית הניסיון הקודם של משיבה 2 בעריכת הכנס בדרום אפריקה (ההחלטה - נספח 1 לעתירה). על מנת לברר סוגיה זו פנתה ועדת המכרזים הן לסל"ה ("היחידה המזמינה") והן למשיבה 2, על מנת לקבל את התייחסותן לטענות העותרת.

9. לאחר שוועדת המכרזים עיינה במסמכים שהציגה בפניה משיבה 2 ובחוות הדעת המקצועית מטעם סל"ה, נחה דעתה ביחס לניסיונה של משיבה 2 בהפקת כנס זהה, "כל זאת בשים לב לעובדה שהשיקול המרכזי להכרת הספק כספק יחיד לצורך עריכת כנס זה התבססה על חשיבות עליונה לניסיון המפיק באירוע בסדר גודל וברמה תואמת". עוד מוסיפה ועדת המכרזים וכותבת בהחלטתה כי דנה בשאלת פרסום מכרז פומבי, אולם הגיעה למסקנה כי נוכח חשיבות הכנס ותרומתו הפוטנציאלית למדינת ישראל, קיימת חשיבות מכרעת להצלחתו. "משכך מצאו חברי הוועדה כי אם יפורסם מכרז לעריכת הכנס, הרי שדרישה לניסיון בעריכת כנס זהה, בין אם בתנאי סף, או באמת מידה (היינו מדד איכות) יהווה רכיב בעל משקל לא מבוטל. בהינתן העובדה שבפני חברי הוועדה הוצגה תשתית עובדתית לפיה בהתאם לבדיקה שערך מנהל סל"ה אל מול הארגון הבינ"ל ה- IAF, למעט הספק אין ספק ישראלי נוסף שהפיק או היה שותף להפקת כנס זהה בחמש השנים האחרונות, סברו חברי הוועדה כי יציאה להליך מכרז פומבי מהווה מכרז 'תפור' אשר תוצאותיו יניבו ספק זוכה אחד ויחיד הידוע מראש ואין כל טעם בפרסום מכרז רק לשם פרסומו, מה שיוביל לבזבוז משאבי וכספי ציבור". נוכח דברים אלה נותרה החלטתה המקורית של ועדת המכרזים בעינה.

10. העתירה שלפניי הוגשה ביום 9.12.13.

עיקר הטענות בעתירה

11. העותרת חוזרת בעתירתה על הטענות שהעלתה בפני ועדת המכרזים, ובכללן שניסיונה אינו נופל מזה של משיבה 2 בארגון כנסים בינלאומיים, שתוכן הכנס אינו רלוונטי לניסיון הנדרש בהיבט הארגוני שלו, ושעבודת ארגון הכנס בדרום אפריקה לא נוהלה כלל על ידי משיבה 2 כי אם על ידי גורמים מקומיים. בהקשר זה מוסיפה היא וטוענת כי אכן החברה המקומית בדרום אפריקה, שבראשה עומד אדם ושמו ג'ונתן וולטמן, התקשרה עם חברת "פאראגון דרום אפריקה", אולם הנחת ועדת המכרזים לפיה חברת "פאראגון" ומשיבה 2 חד הן לא הובררה עד תום. מכל מקום "פאראגון דרום אפריקה" לא מילאה תפקיד מרכזי בארגון אותו כנס ובכלל, לא הייתה מעורבות דומיננטית של גורמים ישראלים כלשהם במסגרתו, ודאי לא של מנהליה ועובדיה של משיבה 2. הנה כי כן, הצוות שעסק בארגון הכנס בדרום אפריקה אינו הצוות העומד לרשות משיבה 2 בישראל. ממילא אין כיסוי לעמדת משיב 1 לפיה משיבה 2 היא שניהלה והפיקה את הכנס בדרום אפריקה ואף עשתה זאת בהצלחה רבה.

זאת ועוד. מן הדרישות המקדמיות של הפדרציה כתנאי להתקשרות עם המדינה המארחת עולה כי זו צריכה להוכיח יכולת ארגונית בהיקפים המתוארים בחוות הדעת של מנהל סל"ה. אלא שהדרישות מתמקדות בקיום גוף בעל ידע וכישורים בארגון כנסים, בעל יכולת פיננסית מוכחת, בעל הון אנושי הולם ומבנה משפטי מתאים. אין במפרט זה כל דרישה לקיומו של ספק בעל ניסיון קודם בארגון כנס חלל בינלאומי דווקא.

עוד טוענת העותרת כי חוות דעתו של מנהל סל"ה, מר קדרון, אינה חוות הדעת המקצועית המתאימה, שכן נדרשת חוות דעת מקצועית של מומחה בתחום התיירות וארגון כנסים ולא של מדען חלל. חוות דעת כזו לא הוצגה בפני ועדת המכרזים.