ארזי נ' א. מטבחים ירושלים בע"מ ואח'

החלטה

1.התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה לפינוי מושכר בהתאם לפרוצדורה שנקבעה בתיקון לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 פרק ט"ז 4 (להלן: "התקנות").

הנתבעים טענו כי יש לדחות התביעה ולחלופין למחוק את כותרתה ולהורות על העברת הדיון בתביעה לסדר דין רגיל וטענו כי הפרוצדורה של התביעה לפינוי מושכר אינה מתאימה לדיון בתובענה.

טענות הנתבעים:

2.הנתבעים טענו כי בין התובע לנתבע 2 אין ולא נחתם הסכם שכירות ולפיכך צירופו של נתבע 2 לתביעה לא ניתן לפי פרק ט"ז 4 לתקנות.

כמו כן, טענו הנתבעים כי בנוסף לפינוי, מבקש התובע כי הנכס יושב לו במצב טוב, תקין וראוי, סעד שלא ניתן לבקשו לפי פרק ט"ז 4 לתקנות.

3.זאת ועוד, הנתבעת 1 טוענת כי אינה מפרה את הסכם השכירות, היא משלמת את דמי השכירות במלואם ובמועדם וכך גם את כל התשלומים שנדרשים ממנה לפי הסכם השכירות. הנתבעת 1 טוענת עוד כי היא מקיימת את הסכם השכירות ככתבו וכלשונו.

4.עוד טוענת הנתבעת 1 כי ההפרה המיוחסת לה בעניין שימוש חורג לכאורה במושכר אינה נכונה כלל ועיקר וככל שקיימות בעיות הקשורות לרישוי במושכר הרי שהן בעטיו של המשכיר, בידיעתו ובשליטתו המלאה גם עובר להשכרת המושכר לנתבעים.

5.הנתבעת מוסיפה וטוענת כי המושכר ממוקם במבנה שיש בו חריגות בניה ואין לו טופס 4 בהתאם לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 ומשכך כל הבעיות הקשורות לרישוי העסק שבמושכר נגרמות בעטין של פעולות ומחדלים של התובע או מי מטעמו.

טענות התובע

6.מנגד טוען התובע כי אין המדובר בעובדות מורכבות ובהליך סבוך.

התובע טוען כי הנתבעת מפרה את הסכם השכירות וכי על פי סעיף 14 להסכם החל על מקרה בו יתגלו בעיות רישוי שיגרמו למשכיר נזק מכל סוג שהוא, התחייבה השוכרת לפנות את המושכר בתוך 90 יום מרגע שתידרש לכך בכתב.

7.עוד טוען התובע כי הנתבעת התחייבה בהתאם להסכם השכירות לנהל העסק ולהשתמש במושכר עפ"י כל דין ועל פי תוכנית בנין עיר שבתוקף וכי הנתבעת מפרה הוראות ההסכם בעניין זה.

זאת ועוד, התובע טוען כי הנתבעת עושה שימוש חורג בנכס וכי בגין שימוש זה הוגש כנגדו כתב אישום.

8.לאור האמור טוען התובע כי הנתבעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית ועליה לפנות את המושכר ולהחזירו לתובע כשהוא במצב טוב, תקין וראוי.

דיון והכרעה

9.סמכות בית המשפט להעביר תובענה שהוגשה לבית המשפט בסדר דין מהיר, מעוגנת בתקנה 214 י"ב לתקנות סדר הדין האזרחי. הוראות סעיף זה חלות גם על תביעה לפינוי מושכר מכוח הוראות סעיף 215 י"ב (א) לתקנות הקובעות כי הוראת תקנות 214 י"ב -ט"ז יחולו בהתאמה על תובענה לפינוי מושכר.

10.בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי תובענה בסדר דין מהיר תועבר למסלול רגיל אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר, זאת משום שיתכנו תובענות הנכנסות "אוטומטית" למסלול המהיר אך באופן מובהק אינן מתאימות להתנהל בו, אם משום מורכבותן והיקפן ואם מטעמים אחרים.

11.בבוא בית המשפט לבדוק אם התביעה שבנדון מתאימה להתברר בסדר דין מהיר, עליו להביא בחשבון את מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין, מספר בעלי הדין, התועלת שבניהול התביעה בסדר דין מהיר, אל מול החשש שאי העברתה לסדר דין מהיר תסבך את הדין או תאריכו שלא לצורך. כן יש לבדוק את היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש, היקף חוות הדעת של המומחה שעשויה להידרש במקרים מסוימים ותוצאות התובענה על הצבור.

12.פרק ט"ז 4 העוסק בפרוצדורה של תביעה לפנוי מושכר הוסף לתקנות במסגרת תיקון מס' 3. בדברי ההסבר לתיקון נאמר: