ארושס נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התובעת, ילידת 25.11.45, נפגעה בתאונת דרכים ביום 5.12.09.
בעת התאונה הייתה התובעת כבת 64 שנים, והיום היא בת 67 שנים וחצי.

חוות הדעת הרפואיות - בית המשפט מינה מומחים רפואיים בתחומי הנוירולוגיה והאורתופדיה, אשר קבעו כדלקמן:

ד"ר יוג'ין כהן מונה כמומחה בתחום האורתופדיה.
המומחה ציין, כי התובעת התלוננה בפניו על כאבי ראש, צוואר וגב תחתון בעקבות התאונה. המומחה בדק את התובעת ועיין בבדיקות שנערכו לה לאחר התאונה, לרבות בדיקות CT וצילומים, ולא מצא ממצא אובייקטיבי לנזק חבלתי.
המומחה ציין כי בעקבות הכאבים קיבלה התובעת טיפול במשככי כאבים וטיפולי פיסיותרפיה.
המומחה הדגיש, כי ישנם רישומים רבים על כאבי גב וצוואר עוד בטרם התאונה: בשנת 1984 התלוננה על כאבי גב תחתון ; בשנת 2002 עברה סדרת צילומים עקב טענה לחשש שינויים ניוונים בעמוד שדרה מותני ; בשנים 2002-2003 ישנם לפחות שלושה רישומים על כאבי גב ; בשנת 2003 נפגעה בתאונת דרכים בדרך לעבודה והתלוננה על כאבי ראש וכאבי גב תחתון ; בשנת 2004 התלוננה על הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני ; עוד נבדקה בשנת 2004 על ידי אורתופד עקב תלונות על כאבי גב וצוואר ; כמו כן נבדקה בשנת 2004 על ידי מנהל יחידת גב בסורוקה, עקב כאבי גב עם דיסקופטיה קשה ומגבלות בתנועת הגב. המומחה האורתופדי התרשם איפוא, כי תאונת הדרכים ביום 5.12.09, גרמה רק לחבלה מינורית. לדעתו המקצועית של המומחה, העובדה שרק יום למחרת הגיעה התובעת לבית חולים, ושוחררה מיד, ואף בדיקות רבות לא הצביעו על ממצא אובייקטיבי חבלתי, מחזקת את המסקנה להעדר נכות בתחום האורתופדי כתוצאה מהתאונה.
יחד עם זאת, התרשם המומחה כי התאונה היוותה טריגר להתקף נוסף של כאבי גב תחתון, דומה להתקפים שהיו בעבר, ללא החמרה במצבה.
בנסיבות אלה, המליץ המומחה, ד"ר כהן, להכיר בתעודות אי כושר לתקופה של ארבעה עד ששה חודשים לאחר התאונה.
יחד עם זאת, הוא קבע כי לא נגרמה לתובעת נכות אורתופדית צמיתה בעקבות התאונה ולא צפוי כי יידרש טיפול רפואי בתחום זה.

פרופ' עודד אברמסקי מונה כמומחה בתחום הנוירולוגיה.
המומחה קבע כי התובעת סבלה בתאונה מתסמונת "צליפת שוט", שהביאה לכאבי ראש, צוואר, גב תחתון, הפרעות שינה וסחרחורת. הנוירולוג ציין כי כאבי הגב היו עוד לפני התאונה, אולם לגבי הסחרחורת, לדברי התובעת, היא לא סבלה מסחרחורות טרם התאונה.
בבדיקה וסטיבולרית מצא המומחה ממצא נוירולוגי קל מאוד, המעיד על הפרעה. המומחה ציין כי הסחרחורת עשויה להגרם מטראומה וסטיבולרית באוזן הפנימית או מהפרעה וסטיבולרית אחרת כתוצאה מן התאונה.
המומחה לנוירולוגיה קובע כי נכותה הנוירולוגית הכוללת של התובעת עומדת על 15%, אולם בגלל ממצאים לפיהם כבר בעבר סבלה מסחרחורות לאחר תאונת דרכים, וכן בגלל שיש ירידה בשמיעה שעשויה להלוות לצורות אחדות של סחרחורת, יש לייחס רק מחצית מהנכות לתאונה, היינו 7.5% נכות נוירולוגית לצמיתות.

בדיון ביום 19.2.13, הודיעו הצדדים כי לא הגיעו להסכמות וביקשו לקבוע את התיק להוכחות. יחד עם זאת, הצדדים הסכימו הדדית, כי אין צורך בחקירת המומחים הרפואיים. הנתבעת נמנעה מהגשת תצהירים מטעמה, ונסמכה רק על מסמכים בכתב וחקירת התובעת ובנה.

יצויין כי חרף האמור לעיל, במהלך הסיכומים, ביקש ב"כ התובעת לקבוע כי קיימת גם החמרה של מצב קודם במישור האורתופדי, לנוכח קביעותיו של דר' יוג'ין כהן. המומחה האורתופדי קבע העדר כל נכות צמיתה בתחום האורתופדי. המומחה הסביר שאת הטריגר להתפרצות נוספת של כאבי גב, הוא מביא בחשבון כנכות זמנית המצדיקה אי כושר לכמה חודשים לאחר התאונה ולא מעבר לכך. ב"כ התובעת ויתר על חקירתו. בנסיבות אלה, לא אוכל להביא בחשבון ספקולציות אלה ואחרות, וקביעתו של דר' כהן בדבר העדר נכות אורתופדית צמיתה כתוצאה מהתאונה עומדת בעינה.

העדויות -
התובעת מסרה בתצהירה, כי למחרת התאונה הגיעה לבית החולים ושוחררה. יחד עם זאת, לאחר מכן במשך זמן ממושך הייתה נתונה במנוחה מוחלטת, תוך שהיא מנוטרלת מכל מעש וסובלת מכאבים. התובעת טענה עוד, כי היא מטופלת בתרופות משככות כאבים וממשיכה לסבול עד היום מכאבים וממגבלות תנועה.
התובעת טענה כי לפני התאונה הייתה בריאה, מלאה חיים ופעילה, ואילו לאחר התאונה הפכה לאחרת: היא נותרה עם מגבלות, מתקשה בפעולות רבות, סובלת מכאבי ראש, ירידה בתחושה, סחרחורות, קשיי ריכוז ועצבנות, מתקשה בהליכה, ישיבה או עמידה ממושכות ונזקקת לעזרה בפעולות אלמנטריות. עוד היא טענה כי מאז התאונה היא סובלת ממגבלות תפקודיות אשר פגעו ויפגעו גם בכושר השתכרותה. בעדותה בבית המשפט ביום 16.6.13, העידה התובעת כי מאז התאונה היא סובלת מסחרחורות. כאשר הטיח בה ב"כ הנתבעת, כי התלוננה הראשונה על סחרחורות באה רק שבועיים אחרי התאונה, השיבה: "יכול להיות" (ע' 5 ש' 15 לפרוטוקול).