ארוס נ' אלדן תחבורה בע"מ

פסק דין

התובע הוא בעל רכב.

הנתבעת היא חברה העוסקת בהשכרת-רכב, החכרתו ומכירתו.

ביום 29.9.2010 אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעת.

לטענת התובע רכב הנתבע יצא מחנייה, פגע ברכבו, גרם לו נזק ישיר של 3,487 ₪ לפי חוו"ד שמא, ירידת ערך של 778 ₪ לפי חוו"ד שמאי, וכן הוא תובע את שכ"ט השמאי 600 ₪ ונזק כללי 500 ₪, ובסה"כ 5,365 ₪.

הנתבעת בכתב הגנתה טוענת שרכב הנתבעת הועמד בצד הדרך על ידי נהגו שהוריד את אשתו כאשר רכב התובע הגיח לפתע ושפשף את רכב הנתבעת שהיה במצב עצירה.

לדיון שנקבע במעמד הצדדים התובע לא התייצב וניתן פס"ד הדוחה את התביעה ומחייבו בתשלום הוצאות בסך 300 ₪.

התובע ביקש לבטל פסה"ד והתקיים היום דיון בפני, לגופו של עניין.

בשל העובדה שאי התייצבותו לדיון הקודם נבעה ממחלה, אני מבטל את פסה"ד שניתן בהעדרו.

בנוסף אינני מחייבו בהוצאות הישיבה הקודמת.

בדיון התובע העיד:

:בדיון הקודם הייתי חולה ועל כן לא התייצבתי.

הייתי בנתניה ובאתי מתחנה מרכזית ישר, ופתאום במסלול שלי אני שומע מכה, נתתי ברקס, ראיתי אוטו, אני חושב שהוא נגע בי, אפילו צילמתי אותו, חוץ מזה הוא חנה במקום, אני אמרתי לו רגע אני יחנה את הרכב שלי ונצלם מקדימה, אז הוא ברח והלך, אני מציג תמונות של שני הרכבים, הרכב של הנתבעת הוא : המאזדה 2."

מטעם הנתבעת העיד הנהג: 

זה היה ברח' ויצמן, בתחנת מוניות במקום הזה, יש גם סופרמרקט, אשתי הייתה איתי ברכב והיא הלכה לקניות, אני באתי לפנות את המקום, כי ביום שישי שם אין מקומות חנייה, אני הורדתי אותה ובאתי לצאת החוצה, כשבאתי החוצה אני מרגיש דפיקה ושפשוף, יצאתי החוצה, הוא היה גם נוכח והסתכלנו על הדבר, ובכלל שהמקום הוא סואן, נאלצתי לנסוע 20, 30 מ' והסברתי לו, ואת הצילום הוא עשה לאחר שעצרתי 20-30 מ' קדימה, ביקשתי ממנו פרטים והוא סירב, ובאיזה שלב הוא הציע לתת לי טלפון שלו ואמר לי שנגיע למוסך ונעשה את התיקון, ככה הבנתי ממנו, הוא לא דובר עברית בצורה שוטפת וגם לא היה לי איתו דין ודברים כי ביקשתי ממנו רק את הפרטים."

דיון והכרעה:

בדיון הוגשו תמונות הנזק שנגרם לשני כלי הרכב, ולאחר עיון בהן באתי לכלל מסקנה שהתאונה אירעה כאשר רכב הנתבע היה בעצירה אך עצירתו הייתה בצורה שמפריעה לתנועת כלי הרכב בנתיב נסיעת התובע.

התובע יכול היה למנוע את התאונה לו היה זהיר, ועיקר האחריות לתאונה – עליו.

נראה לי שאת האחריות לתאונה יש לחלק בין הצדדים באופן שלנהג הנתבעת אשם תורם של 33% ובהתאם, והואיל והנזק הוכח במלואו, מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 1790 ₪ הצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מהיום.

בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.