ארוך יהונתן ואח' נ' ניצני ואח'

פסק דין

ענינה של התובענה בנזקי רכוש לרכב התובעת 2, כתוצאה מתאונת דרכים.

הנתבע 2, אשר נהג ברכב הפוגע אישר כי הוא אחראי לתאונה, ולפיכך הדיון יתמקד בשאלת גובה הנזק בלבד.

בפסק הדין אתייחס רק לטענות הרלוונטיות.

התובע טוען כי הרכב נפגע במראה השמאלית וכן בפגוש הקדמי.

הנתבע טוען לעומתו כי כל שנפגעה היא המראה השמאלית, וגם אותה ניתן היה לתקן.

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את תיאור התאונה, גם לגירסת התובע, באתי למסקנה כי אין לייחס לתאונה זו את הפגיעה בפגוש הקדמי, אלא את הפגיעה במראה בלבד.

תאור התאונה, לפיה מדובר בתאונה אשר אירעה כאשר כלי הרכב נוסעים האחד מול השני בכביש דו סיטרי, מביא למסקנה כי אילו היה נפגע הפגוש הקדמי, הרי שהמדובר היה בתאונה בפינה השמאלית הקדמית של רכב, וכאשר מדובר בתאונה חזיתית, הרי שהדבר היה מביא לנזק כבד לכלי הרכב, והשריטה בלבד שעל הפגוש אינה מתיישבת עם התאור האמור.

הוגשו תמונות של הרכב לאחר התאונה (נ/1 ו – נ/2). מתמונות אלו עולה כי קימות שריטות בפינה השמאלית של פגוש הרכב. מיקום השריטות אינו מתיישב עם תאונה בה רכב מגיע מלפנים ולבסוף פוגע במראה. אילו היה הנתבע פוגע במקום זה בתאונה חזיתית, התוצאה היתה נזק של ממש ועיקום הפגוש, ולא שריטות כאמור.

ככלל מיקום השריטות אינו מתיישב עם הטענה כי מדובר בנזק כתוצאה מתאונה זו.

הנתבע העיד כי בדקו את הרכב ולא היתה בו שריטה, והוא מאשר כי היה נזק רק למראה. הנתבע טוען כי ביצע בדיקה זו יחד עם התובע. אני נותן אמון בגירסה זו של הנתבע, אשר מתיישבת עם התמונות של הרכב ועם האמור לעיל, ואני דוחה את גירסת התובעים ביחס לנזקים בפגוש.

יש לציין כי חוות דעת השמאי אשר צורפה לכתב התביעה מציינת כי תאריך הבדיקה של הרכב היה 10.8.2009 בעוד שהתאונה היתה בתאריך 26.7.2010.

מכל האמור עולה כי על הנתבע לפצות את התובעת בגין הנזק למראה בלבד.

הנתבע לא הגיש חוות דעת לענין נזק זה, ולפיכך הוא יקבע על פי חוות דעת השמאי שהוגשה, ולפיה הנזק הינו בסך 788 ₪ חלפים, ו – 169 ₪ עבודה (יצויין כי סכום זה של העבודה ,לא ננקב במפורש ביחס למראה אולם יש להניח כי הוא מתייחס אליה לאור העובדה שלפגוש סעיף נפרד).

התובעים טוענים לנזקים נוספים בדמות הפסד 4 ימי עבודה מלאים של התובע בסך 500 ₪ כל יום, 3 ימי עבודה נוספים של אבי התובע בסך 1,000 ₪ ליום, ועוגמת נפש בסך 5,000 ₪.

אני מוצא סכומים אלו מופרזים, חסרי בסיס, וללא כל יחס לנזק אמיתי כתוצאה מהתאונה לרבות הטיפול אשר נדרש לרכב כתוצאה ממנה. בנוסף לא הוכח כל הפסד בפועל.

התובעים תולים נזק זה בכך שלטענתם תיאמו עם הנתבע להגיע למוסך והוא לא הגיע ונגרמו ההפסדים האמורים של ימי עבודה. יש לדחות טענה זו. מדובר בתיקון של מראה בלבד, אשר ככל שהתובעים סברו כי התובע אינו משתף פעולה יכלו לבצעו ולהגיש תביעה.

בנוסף מבקשים התובעים כי בית המשפט יעריך את סכום הפסד הנחת היעדר תביעות, ובסך הכל סכום התביעה עומד על סך 15,000 ₪.

אינני סבור כי התובעים זכאים לפיצוי בגין הפסד הנחת היעדר תביעות, לאור העובדה שנפגעה רק המראה ולבסוף הסכום הינו מתחת להשתתפות העצמית, מה גם שלא הוכח כלל הפסד כאמור.

אני מוצא את סכום התביעה מופרז וללא כל בסיס.