ארג'י נ' קופת חולים כללית - שירותי בריאות כללים ואח'

החלטה

1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 13/3/11 (להלן: "פסק הדין") וזאת עד מתן החלטה בערעור.

הבקשה הוגשה על ידי אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן:"המבקשת" או "אליהו") כנגד עיריית תל אביב-יפו (להלן: "המשיבה" או "עיריית תל אביב").

העובדות הצריכות לעניין

2. בתיק זה הוגשה תביעה נזיקית בעילה של רשלנות רפואית כנגד משרד ובריאות וכנגד עיריית תל אביב, וכן הודעת צד שלישי שהוגשה על ידי עיריית תל אביב כנגד אליהו.

בתאריך 10/9/02 נמחק משרד הבריאות מכתב התביעה, ובתאריך 16/9/09 ניתן פסק דין (על ידי כב' השופט ש. ברוך ז"ל) המחייב את עיריית תל אביב לפצות את התובע בגין נזקיו.

בהמשך נמשכה ההתדיינות בין עיריית תל אביב לבין אליהו, וביום 13/3/11 ניתן פסק דין אשר קבע את חובתה של אליהו לשלם לעיריית תל אביב בגין חובה בפסק הדין לפצות את התובע, וכן נקבע שיעור החיוב (11% מכלל ההוצאות המוכחות, וכן 11% מסכום פסק הדין שניתן בבית משפט זה ביום 16/9/09, וזאת בצירוף מע"מ כחוק וכן בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט).

הבקשה אשר בפני הינה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן במסגרת הודעת צד שלישי, המחייב את את אליהו לשלם לעיריית תל אביב.

טיעוני אליהו

3. אליהו מודיעה במסגרת בקשתה, כי בתאריך 17/4/11 הגישה ערעור על פסק הדין בטענה, כי שיעור החיוב אשר היה צריך להיות מוטל עליה הוא 11% מסכום הביטוח, או מסכום הנזק – "הנמוך מבין שניהם" ולא כפי שנקבע על ידי בית המשפט אשר חייב את אליהו לשאת ב-11% מסכום פסק הדין שניתן ביום 16/9/09.

עוד טוענת אליהו, כי למעשה טענתה זו אינה מוכחשת על ידי הצד שכנגד "ולמעשה, אילמלא קביעתו של בית המשפט הנכבד בנוגע להשתק הפלוגתא, היה על בית המשפט הנכבד לקבוע האמור לעיל כמימצא שאינו שנוי במחלוקת".

אליהו טוענת, כי קביעתו של בית המשפט לוקה בחוסר סבירות קיצוני ביותר ומשכך היא מבקשת לעכב את ביצועו של פסק הדין.

תגובת עיריית תל אביב

4. עיריית תל אביב מתנגדת למבוקש מכל וכל. בראשית טענותיה מציינת העירייה, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ובחוסר תום לב, ודי באלו כדי להביא לדחייתה על הסף תוך חיוב בהוצאות. העירייה מדגישה, כי הבקשה לביצוע פסק הדין הוגשה למעלה משלושה חודשים מיום מתן פסק הדין, ולאחר שנדחתה בקשה לתיקון טעות סופר שהוגשה על ידי אליהו.

עוד מבהירה העירייה, כי בין הצדדים התנהלו מגעים בנסיון להגיע להבנות, ולאחר שהעירייה הסכימה להיפגש עם אליהו לצרוך הידברות, חזרה בה אליהו והפסיקה את המו"מ, או אז הגישה את הבקשה סנן לעיכוב ביצוע פסק הדין.

העירייה מדגישה, כי ”לא הוסכם בין הצדדים כי יעוכב ביצועו של פסק הדין אם לא תושג הסכמה לגבי חישוב סכום התשלום. לא הוסכם גם כי בסיומו של המו"מ תוגש בקשה לעיכוב ביצוע – ההיפך הוא הנכון. העירייה הסכימה להימנע מנקיטת הליכי גבייה רק מכיוון שאליהו בקשה להסדיר את סכום התשלום”. העירייה רואה בהתנהלות זו של אליהו חוסר תום לב, מה עוד שהבקשה הוגשה ללא תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה.

5. לגופה של הבקשה מתנגדת עיריית תל אביב למבוקש, ולטענתה אין המבקשת – אליהו – עומדת בתנאי הסף לעיכוב ביצוע, הן משום שלא הראתה שסיכוייה לזכות בערעור טובים, הן משום שלא הראתה כי יהיה זה קשה, או בלתי אפשרי לגבות חזרה את הסכום ששולם, אם וכאשר תזכה בערעורה, וממילא לא הצביעה על כך שתשלום סכום פסק הדין יגרום לה נזק בלתי הפיך. עוד מפנה עיריית תל אביב להלכה על פיה אין מעכבים ביצועו של פסק דין כספי.

זאת ועוד. עיריית תל אביב מבקשת להדגיש "כי לא הוכחה על ידי אליהו הטענה לפיה מדובר במקרה עליו יש להחיל את ההגבלה לפיה הסכום יוגבל ל-2,000,000 ל"י למקרה. נדגיש כי סכום הביטוח הוא 8,000,000 ל"י, אליהו גבתה פרמיה לפי סכום ביטוח של 8,000,000 ל"י, בפוליסה קיים סעיף לפיו גבול האחריות הינו בלתי מוגבל לגבי כל המקרים שאירעו בתוך תקופת הביטוח".

לא זו אף זו. עיריית תל אביב מגדישה, כי הצדדים לבקשה הם חברת ביטוח ועירייה. המדובר "בגופים סולבנטיים, גדולים ומבוססים, ולא קיים כל חשש לפיו העירייה לא תוכל להשיב את הכסף לאליהו, אם יצלח הערעור שהוגש. מה עוד שאליהו אפילו לא טרחה לנסות ולהוכיח טענה זו". העירייה טוענת, כי אליהו נשענת על הטענה, כי סיכוייה להצליח בערעורה טובים, אולם אין די בהישענות על טענה זו.

דיון והכרעה