ארגון עולי מרכז אירופה (ס.חי פה) ע"ר ואח' נ' עירית חיפה ואח'

פסק דין

מבוא

1.ארגון עולי מרכז אירופה (ס. חיפה) ע.ר. ובית הורים בע"מ (להלן: "התובעות") הגישו תביעה כנגד עיריית חיפה (להלן: "הנתבעת 1") וכנגד שר הפנים ומדינת ישראל (להלן: "הנתבעים 2 ו-3").

2.במסגרת התביעה, עתרו התובעות לחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעות את סכום הארנונה שנגבתה מהן בין השנים 1995-2005, בסך של 10,934,984 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חודשית בשיעור של 0.5%, על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה), התש"ם-1980 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות"), החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

כן עתרו התובעות לסעדים הצהרתיים כדלקמן:

א.הפטורים שניתנו לתובעות ואשר פורסמו כדין ברשומות, שרירים וקיימים.

ב.הנתבע 2 לא ביטל ולא שינה את הפטורים שניתנו לתובעות.

ג.על הנתבעת 1 לכבד את הפטורים שניתנו לתובעות.

ד.על הנתבעת 1 לחדול מלחייב את התובעות בארנונה כללית ולמחוק בספריה את החובות הרשומים על שם התובעות בגין ארנונה בגין כל שנת כספים מאז שהפטורים פורסמו בילקוט הפרסומים.

ה.כל סכומי הארנונה ואגרת פינוי האשפה אשר שילמו התובעות לנתבעת 1 בכל עת מאז שהוענקו להן הפטורים על פי פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) 1938 (להלן: "הפקודה"), הם בני קיזוז.

ו.התובעות רשאיות לקזז את חוב הנתבעת 1 כלפיהן מכל החובות שהתובעות חייבות ו/או תהיינה חייבות כדין לנתבעת 1.

ז.על הנתבעת 1 להשיב לתובעות כל סכום אשר גבתה מהן שלא כדין במהלך השנים 1995-2005 ועד בכלל, בגין ארנונה ו/או בעד אגרת פינוי אשפה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק הרשויות המקומיות.

ח.על הנתבעת 1 לתקן רטרואקטיבית את חיובי הארנונה שגבתה מהתובעות בהתאם לפסק הדין אחוזת ראשונים.

3.הנתבעים טענו בכתבי ההגנה שהוגשו מטעמם לדחיית התביעה מטעמי התיישנות, שיהוי, חוסר סמכות והן מטעמים לגוף העניין.

4.בישיבות ההוכחות, שהתקיימו ביום 15/02/10 וביום 08/03/10, נשמעו עדויות מצהירי הצדדים. מטעם התובעות העידו הגב' אילנה קירשנר, מר משה נוי ומר אהרון בוקשטיין. מטעם הנתבעת 1 העיד מר עאמר סלאמה ומטעם הנתבעים 2 ו-3 העידה הגב' אירית אלירז ובהסכמת הצדדים הוגשה תעודת עובד ציבור של מר רני פינצי בלא חקירתו הנגדית.

התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת

5.התובעות הינן המחזיקות והמנהלות של שמונה בתי אבות בתחום השיפוט של עיריית חיפה, לרבות ברחובות: מיכל, סמולנסקין, סיני, מאפו, התשבי, מוריה ובת חן.

6.מראיות התובעות עולה כי במהלך שנות ה-60 של המאה הקודמת, הוענק לתובעות פטור מתשלום ארנונה לפי סעיף 5(י) לפקודה. הפטור פורסם ברשומות - ביום 08/09/1960 פורסם הפטור שהוענק לתובעת 1 וביום 15/10/1964 פורסם הפטור שהוענק לתובעת 2.

7.לטענת התובעות, בזמנים שאינם ידועים להן "נשתכח" מהתובעות דבר קיומם של הפטורים ההיסטוריים והן החלו לשלם ארנונה לנתבעת 1 בגין הנכסים המוחזקים על ידן, למעט הנחות שניתנו להן מעת לעת לבקשתן ועל פי סמכותה של הנתבעת 1 מכוח סעיף 280 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות"), אשר הקנה עד לשנת הכספים של שנת 1993 לתובעת 1 הנחות בתשלום הארנונה.

8.בשנת 1993 ומשחוק ההסדרים, תשנ"ב-1992, ביטל את הוראת הפטור מכוח סעיף 280 לפקודת העיריות, הודיעה הנתבעת 1 לתובעות כי ככל שחפצן בקבלת פטור מארנונה בגין נכסיהן, עליהן לפנות בהקדם לקבלת אישור על ידי הנתבע 2 למתן פטור מארנונה, בהתאם לסעיף 5(י) לפקודה.