ארבע שנות מאסר למורשע במסגרת הסדר טיעון בגין קשירת קשר לסייע לאויב ועוד, על רקע מבצע "עופרת יצוקה"

1.         הנאשם הורשע, על-פי הודאתו בהסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של קשירת קשר לסייע לאויב במלחמה לפי סעיף 99 + 92 לחוק העונשין; אחזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק; ניסיון ייצור נשק לפי סעיף 144(ב2) + סעיף 25 לחוק.

ואלה המעשים: במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בשלהי שנת 2008, פגש הנאשם במוניר עטון וחלק עמו את תסכולו עקב המבצע ותוצאותיו. השניים שוחחו על הרכבת פצצה וביצוע פיגוע. מוניר סיפר לנאשם כיצד להכין פצצה מבלון גז. השניים קבעו פגישת המשך. מוניר הביא לביתו של הנאשם בלון גז והשניים רוקנוהו מגז, קדחו חור בתחתיתו של הבלון, מתוך מטרה להחדיר פנימה חומר נפץ ונפץ חשמלי. לאחר שלושה חודשים, פגש מוניר אדם אחר בשם אחמד ונדבר איתו כי ירכוש נשק לביצוע פיגוע. לשם כך פנה מוניר לנאשם וביקש 5,000 $ לרכישת נשק. לאחר חודש העביר הנאשם הסכום למוניר. מוניר רכש את האקדח. בתחילת שנת 2009 נפגש הנאשם מספר פעמים עם מוניר ואחמד והם שוחחו על הכוונה לבצע פיגועים באמצעות בלון הגז והאקדח. בינואר 2011 החליטו השלושה להעביר את הבלון והאקדח למקום עבודתו של אחמד, שם הוחבאו גם 100 כדורי אקדח שרכש אחמד.

2.         בהסדר הטיעון הוסכם, כי המאשימה תטען ל-5 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי ואילו ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה. עוד הוסכם, כי היו הפסקות בקשר השוטף בין הנאשם לשותפיו וכי העברת האקדח ובלון הגז למקום עבודתו של אחמד, בוצעה עקב הפחד של השלושה כי ייעצרו על-ידי השב"כ, כיוון ששותף אחר לקשר נעצר.

3.         ב"כ המאשימה אמר בטיעונו, כי הנאשם הינו חלק מפרשייה רחבה יותר, שאנשיה ממודרים וכי הנאשם עצמו היה חבר בחוליה שתכננה פיגועים. חבר אחר בחוליה (אחמד) נדון ל-5 שנות מאסר ומעשיהם דומים למדי. לנאשם שלפנינו עבר פלילי ואילו לאותו אחמד עבר נקי. העבירות חמורות ויש להפעיל את עיקרון אחידות הענישה, מה עוד שהעונש של 5 שנות מאסר הוא עונש מתאים עקב העבירות החמורות והעובדה כי הנאשם שלפנינו לא למד לקח ממאסר קודם.

4.         ב"כ הנאשם הדגיש בטיעונו את הודאת הנאשם ונטילת אחריות, אף שהיו בצקלונו טענות ראייתיות מהותיות. העונש שהוטל על השותף אחמד הינו חמור מדי, ולמרות הרקע המשותף, מעשיו של הנאשם שונים ופחותים ממעשיו של אחמד. הסנגור עמד על פרק הזמן הארוך בו התנהלו השלושה, תחילה הכינו הבלון אך לא עשו דבר, לאחר מכן רכשו נשק, לא עשו דבר מהותי והקשר היה ספורדי. השלושה כעסו עקב אווירת "עופרת יצוקה", נפגשו, רכשו כלים, אך לא קידמו הקשר וזה גווע, והתעורר רק עקב פחדים, כאשר העבירו האקדח והבלון לצורך הסתרתם בלבד ולא לפעילות. בלון הגז היה במשך 3 שנים בגדר רעיון - ללא חומר נפץ וללא נפץ. חלוף הזמן מביא למסקנה כי הנאשם זנח הקשר עם שותפיו.

באשר לאחידות הענישה - טען הסנגור, כי פעילותו של אחמד הייתה רחבה יותר, הוא זה שרכש אקדח, אחמד המשיך הקשר עד 2010 ובהמשך היה שותף לקשר של רכישת נשק נוסף, רובה מסוג 16M כדי לירות בחיילים או שוטרים - מעשה שאינו קשור לנאשם.

הנאשם, יליד 1986, נשוי ואב לפעוט. עברו ישן יחסית, משנת 2004, כאשר היה קטין או על סף בגירות. החרטה מקבלת ביטוי גם בעצם נטישת הקשר. הסנגור הגיש פסיקה, לפניה נאשמים שביצעו עבירות חמורות יותר מהנאשם, נדונו לעונשים מתונים. כמו כן ביקש ליתן משקל לכך שלא נגרם נזק ולמצבו האישי והמשפחתי של הנאשם.

הנאשם אמר כי אירועי המלחמה של 2008 הרתיחו אותו, לכן הסכים לפעול. אולם בחלוף הזמן נרגע והבין שהפיגועים אינם הדרך הנכונה ולכן חזר בו כבר בשנת 2009 ולא רצה לבצע פיגוע כלשהו. הודה בטעותו והביע צער וחרטה, וביקש לשוב לילדו ואשתו.

5.         אחמד דאוויאת, חברו לחוליה של הנאשם, נדון ל-5 שנות מאסר בהסדר טיעון סגור. מכאן, שיש ליתן משקל של ממש לכלל אחידות הענישה. אומנם, לנאשם שלפנינו יש עבר פלילי (שתי הרשעות, אחת מהן בתחום עבירות ביטחון) והוא אף ישב בכלא 11 חודשים, אולם עדיין יש לבדוק מעשים שביצע כל אחד מחברי החוליה. מעשיו של אחמד דאוויאת חמורים יותר בשניים: האחד, הוא נטל חלק פעיל ברכישת האקדח עצמו; השני, והוא עיקר, אחמד היה מעורב בתכנון ירי כלפי חיילים או שוטרים לאחר שירכשו רובה 16M. כמו כן, עסק אותו אחמד בשיחות עם מוניר על אפשרות של הכנת מטען צינור (דברים אלה לא יצאו לפועל).

העבירות שביצע הנאשם הן חמורות, בעיקר בהיבט של הפוטנציאל ההרסני שהן צופנות בחובן, שכן ביצוען עלול לעלות בחיי אדם. הנאשם היה חבר בחוליה, שקמה עקב זעם על תוצאות מבצע צבאי, חברי החוליה ביצעו הכנות של ממש לפיגועים, לרבות רכישת נשק, ועשו הכנות לאורך זמן. לקולא נציין, כי למרות שחלפו מספר שנים, לא ביצעו פיגועים והקשר בין חברי החוליה, אף שלא גווע, היה רופף. נתנו דעתנו הן למצבו האישי של הנאשם והן לפוטנציאל המסוכן של הקשר, לאחר השוואה בלתי נמנעת עם השותף שמעשיו חמורים יותר, אנו גוזרים על הנאשם אחמד נימר, העונשים הבאים:

א.         מאסר בפועל לתקופה של 4 שנים, שתחילתו ביום מעצרו 22.2.2011.

ב.         מאסר של 12 חודשים, אותם ירצה אם במשך 3 שנים מיום שחרורו יעבור עבירה על סעיפים 99, 144 לחוק העונשין.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום,  י"א בכסלו התשע"ב, 7 בדצמבר 2011, במעמד הצדדים.