אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארבע שנות מאסר בפועל לאדם שהרג שודד שנכנס לחנותו

ארבע שנות מאסר בפועל לאדם שהרג שודד שנכנס לחנותו

תאריך פרסום : 01/03/2007 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
2021-05
27/02/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
עיסאם בן מוחמד זחאלקה
גזר דין

1.         מבוא:

בלב גזר דין זה השאלה של הגבולות המותרים לאזרח שומר החוק להגן על רכושו ועל גופו בפני השודד הבא לחמוס את פרנסתו והמאים לפגוע בו. עד היכן מותר לאזרח לנקוט בפעולות להגנתו, לאחר שכבר נשדד בעבר ורשויות אכיפת החוק לא הועילו. היכן עובר הגבול בין ההתגוננות המותרת למעשה האסור.  

2.         העבירות בהן הורשע הנאשם:

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת של הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של הריגה, עבירה לפי ס' 298 לחוק העונשין, וכן בעבירה בנשק לפי ס' 144(א) לחוק העונשין ושיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי ס' 244 לחוק העונשין.

יצויין למען הסדר כי כתב האישום המקורי הוגש בגין עבירת רצח בכוונה תחילה. הוראת חיקוק זו שונתה לעבירה של הריגה. ההסדר שבין הצדדים לא כלל הסכמה לענין הענישה.

על פי עובדות כתב האישום בו הורשע הנאשם, הנאשם עבד בחנות תכשיטים. ביום האירוע נכנס המנוח אל החנות ולאחר שבחר מספר פריטים הוציא מתיקו אקדח והודיע לנאשם כי זהו שוד, קשר את ידיו של הנאשם, השכיבו על הרצפה ולקח מספר מגשי תכשיטים מהדוכן. כאשר יצא מהחנות נלכד בין שתי דלתות זכוכית שבפתח החנות. בשלב זה, הצליח הנאשם להשתחרר מהכבילה ונטל אקדח מסוג ברטה אותו החזיק בחנות בלא רשיון והחל יורה לכיוון המנוח דרך דלת הזכוכית המשוריינת. המנוח והנאשם התקרבו לדלת הזכוכית הפנימית ואז ירה הנאשם יריה נוספת שפגעה במנוח בידו השמאלית. המנוח התכופף והצמיד את ראשו לזכוכית של הדלת הפנימית ובמקביל הצמיד הנאשם את אקדחו לזכוכית וירה יריה שפגעה בראשו של המנוח שהתמוטט ליד הדלת (סעיף 5 לכתב האישום). מיד לאחר מכן בעוד המנוח מתבוסס בדמו, הזעיק הנאשם אדם נוסף שאסף את התרמילים מהחנות והשליך אותם סמוך למנוח וכן שם את אקדחו בידו של המנוח והחביא את אקדחו של המנוח.  המנוח מת כתוצאה מהירי.

כאמור, יוחסה לנאשם בראשית הדרך עבירת רצח שהומרה בעבירת הריגה. כמו כן הוא הואשם בעבירה של החזקת נשק וזאת בשים לב להיות הנשק שבחזקתו ללא רשיון וכן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט המתייחסת לאותם מעשים שבוצעו על ידו מיד לאחר הפגיעה במנוח.

3.         רקע משלים:

כאמור, הודה הנאשם בעבירות המפורטות בכתב האישום, לרבות סעיף 4 ו-5 לכתב האישום המפרטים את אופן ביצוע הירי (ולכך אתייחס בהמשך).

עם זאת, ראוי לפרט רקע קודם שיש בו כדי להבהיר את התנהגותו של הנאשם, דבר שהוא רלוונטי לטיעונים לעונש כפי שנטענו בפניי.

קדם לאירוע נשוא כתב האישום מעשה שוד באותה חנות שבוצע בחודש אוקטובר 2003. במקרה קודם נכנסו שודדים חמושים אל החנות ושדדו תכשיטים. המשטרה מעולם לא הצליחה לאתר את מבצעי השוד הקודם. הנאשם, אשר ככל הנראה לא שם עוד את מבטחו במשטרה וברשויות אכיפת החוק, החליט להצטייד באקדח ולהחזיקו בחנות. טענתו העיקרית במסגרת הדיון בפניי היתה שפעולתו במקרה הנוכחי והירי היו תגובות אוטומטיות שהושפעו ממצב נפשי שהוא תוצאה של אירוע השוד הקודם (אירוע מחודש אוקטובר 2003). 

למעשה, לא ניתן לנתק את מכלול הטיעונים שהובאו בפניי, לרבות חוות הדעת בתחום הפסיכיאטריה/פסיכולוגיה, מהאירוע של השוד בשנת 2003 כאשר טענותיו של הנאשם יוצרות זיקה בין שני האירועים.

יובהר לענין זה, כי הנאשם לא טען בשום שלב לאוטומטיזם או להגנה עצמית במובן השולל אחריות פלילית. טענתו למעשה היא טענה של מעין אוטומטיזם והגנה עצמית במובן שאינו שולל את האחריות הפלילית ואולם יכול היה להוות נימוק לענישה מופחתת, וזאת אם מכילים את העקרונות לענישה מופחתת בעבירת רצח, בהתאמה המתחייבת גם לעבירת הריגה. דהיינו, אין בטיעוני הסניגור כדי לשלול את האחריות הפלילית ואולם כל נימוקיו הם שיש בנסיבות המיוחדות של המקרה כדי להביא את בית המשפט למסקנה שראוי, חרף חומרת העבירות וחרף התוצאה הקטלנית, לגזור על הנאשם עונש מקל.

4.         העדויות לעונש :

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנאשם הוא אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי. העידו לזכותו מר עלי אלימי שהיה מנהל בית הספר בו למד הנאשם, אדם שגם קשור למשפחתו של הנאשם וכן מר נואף מסאלחה, ח"כ וסגן שר לשעבר המכיר את הנאשם ואת משפחתו מזה שנים. שניהם העידו כי מדובר באדם נורמטיבי, בן למשפחה נורמטיבית. אציין, כי עדותם למעשה היתה שלא לצורך מאחר וענין זה כלל אינו שנוי במחלוקת. גם התביעה מאשרת בטיעוניה כי מדובר באדם נורמטיבי שנקלע לאירוע שאינו מאפיין את אורחות חייו (אעיר במאמר מוסגר, כי יש להניח שאם היתה התמונה אחרת במובן זה שהיה מדובר בדמות עבריינית, לא היתה התביעה מלכתחילה מסכימה לשנות את הוראת החיקוק העיקרית שבה הואשם הנאשם מרצח לעבירת הריגה).

כאמור, עיקר המחלוקת היתה בכל הנוגע להלך הנפשי של הנאשם בעת האירוע וביצוע הירי. לבית המשפט הוגשו תסקיר של שירות המבחן ושתי חוות דעת פסיכיאטריות.

תסקיר שירות המבחן הצביע על היותו של הנאשם אדם נורמטיבי. שירות המבחן תיאר בתסקירו את המצוקה בה היה הנאשם עקב אירוע השוד הראשון, אירוע שהשפיע על החלטתו להתחמש ולהתגונן בפני רעה לעתיד. שירות המבחן תיאר את ההלם שגרם מעשה השוד השני ועל השפעת ההתרחשויות בחנות על הנאשם הסובל עד היום מהאופן בו התפתח האירוע למצב בו נגרם ע"י הנאשם מוות לאדם אחר, הגם שמדובר בשודד. 

חוות הדעת של הפסיכיאטרית מטעם המאשימה התיחסה לאירוע עצמו וקבעה כי הנאשם פעל בקור רוח. בין היתר התבססה חוות הדעת על התנהגותו לאחר ביצוע הירי דהיינו, נסיונו לטשטש את הראיות. מכאן, הסיקה הפסיכיאטרית מטעם המאשימה כי הנאשם שלט במעשיו והבין בכל שלב את המתרחש.

מטעם הנאשם הוגשה חוות דעת, והפסיכיאטר מטעמו, ד"ר חרמון, גם נחקר בחקירה נגדית ארוכות על ידי ב"כ המאשימה. ד"ר חרמון אינו שולל את ממצאי הפסיכיאטרית מטעם המאשימה. לגישתו, חוות דעתו אינה סותרת את חוות הדעת הפסיכיאטרית מטעם המאשימה, אלא משלימה אותה. ד"ר חרמון מצביע בחוות דעתו, וכך גם טען בעדותו, על תופעה שהיא פועל יוצא של האירוע הראשון, אותו שוד משנת 2003. למעשה, מגדיר ד"ר חרמון את מצבו של הנאשם כמי שהיה נתון לסוג של הלם קרב כתוצאה מאירוע השוד הראשון. אותו הלם קרב (הפרעת דחק בתר חבלתית) השפיע על התנהגותו במובן זה שכאשר נקלע לאירוע השוד השני, פעל במשך זמן קצר כאוטומט. טענתו היא כי מצבו הנפשי הוביל לאותה פעולה של אוטומטיזם שכפועל יוצא ממנה בוצע הירי. הפסיכיאטר גם טוען כי למעשה מצויה אצל הנאשם מעין מחלה חבויה שמשפיעה על התנהגותו במצבי לחץ. הנאשם זקוק לטיפול וללא טיפול ניתן לצפות להתפרצויות אולי גם בעתיד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ