ארביב נ' לביטוח ואח'

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה ע"ס 29,748 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכבו עקב תאונת דרכים, שבה פגע בו רכב מאחור והוא פגע ברכב שלפניו.

2.אליבא התובע, נסע בכביש החוף סמוך לשפיים, במסלול השמאלי ביותר, בטנדר שאליו מחוברת עגלה. לפתע חש בחבטה מאחור, כתוצאה מפגיעת רכב הנתבע בעגלה. התובע העיד כי מעוצמת הפגיעה נהדף קדימה ופגע ברכב שנסע לפניו.

לטענת התובע, הנתבע הודה באחריותו לגרם התאונה ואף הכיר בחובתו לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לעגלה. לאחר שסר לסוכן הביטוח שלו, שינה הנתבע את גרסתו וטען כי לא גרם להדיפה, אלא הצטרף לתאונה הקיימת בין התובע לרכב שנסע לפניו.

3.אין מחלוקת שהנתבעת הסכימה לפצות את התובע גבין הנזק לעגלה. התביעה דנא מוגשת בגין נזקי הטנדר בלבד. לפי חוות דעת השמאי אדיב חברוני, אשר צורפה לתביעה, היקף הנזק לחלק האחורי של הטנדר מסתכם ב- 3,450 ₪ ושיעורו בחלק הקדמי – 24,022 ₪. התובע דורש פיצוי בגין כלל הנזק לטנדר, בתוספת אומדן ירידת הערך ושכ"ט השמאי.

4.הנתבעים מכחישים את טענות התובע. לשיטתם, עוצמת הנזקים בטנדר, מצביעה על פער ניכר מאד בין הנזק לחלק הקדמי, לבין הנזק לחלק האחורי. פער זה מלמד כי טענת התובע כאילו פגיעת רכב הנתבע הדפה אותו לעבר הרכב שלפניו מופרכת, ובשים לב לכך שמדובר בטנדר – רכב מסחרי כבד הנושא עגלה, בעוד שרכב הנתבע הינו רכב פרטי פשוט.

הוסיפו וטענו הנתבעים כי לרכב הנתבע לא נגרם נזק, למעט נזק מזערי ושולי, ואף עובדה זו איננה מתיישבת עם המסקנה שפגיעתו בעגלה גרמה להדיפת הטנדר לעבר הרכב שלפניו.

5.שמעתי את עדויות הנהגים.

א.התובע העיד כי התאונה ארעה ביום א' בבוקר והכביש היה עמוס: "נסעתי אחריו בפקק של יום ראשון בבוקר, הרכבים נסעו במהירות מאד איטית של פקק. אני מעריך 10-20 קמ"ש. (עמ' 5 ש' 7-8).

התובע העיד שהנתבע פגע בו מאחור ואז "גרר אותי עם העגלה והרכב. ניסיתי לבלום את עצמי כי ראיתי שאני הולך להדוף את הרכב מקדימה. ניסיתי ללחוץ ברקס בכל הכח אבל הבלם לא נענה לי כי אני נדחף מאחור".

בחקירתו הנגדית לא עלה בידי התובע להסביר את טענתו כי הנתבע המשיך להדוף אותו מקדימה בצורה מתמשכת:

"ש: באיזו עוצמה אתה מעריך שהוא פגע בך?

ת: זה פגיעת המשכיות, זה לא מכה וזהו.

ש: איך אתה מסביר הוא המשיך להיגרר איתך?

ת: אין לי הסבר".

(עמ' 6 ש' 6-9)

ב.לתובע לא היה הסבר גם לעובדה, שנזקי הרכב שנסע לפניו ונזקיו הקדמיים הינם נזקים כבדים שעלותם עשרות אלפי שקלים, ואילו לרכב הנתבע לא נגרם נזק:

"ת. גם הקצין שאל את זה. ראיתי שהרדיאטור של עיסא לא קרה לו כלום, לא שריטה, אפילו הסמל נשאר במקום. אין לי הסבר לזה".

(עמ' 6 ש' 15-16)

ג.התובע סיכם את עדותו בכך שגרסת הנתבע, לו הייתה נכונה, היתה מצביעה על נזק כבד מאד: "אני משיב שאם קודם אני הייתי פוגע ברכב שלפני, אז הרכב שפגע בי מאחור היה מתרסק עלינו וכבר היה מגיע לבית החולים".