פסק דין
תביעה כספית לתשלום סך של 296,081 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעים, לטענתם, עקב שריפה שארעה ביום 27.1.10 במבנה הכולל בית מגורים ושני צימרים אשר בבעלותם של התובעים.
הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), על יסוד החומר שבתיק וחוות דעת מומחה בית המשפט ולאחר שמיעת סיכומי הצדדים בעל-פה. על אף האמור, הוסכם כי הצדדים יהיו רשאים לצרף מסמכים נוספים אך ורק בעניין נזקי השבתת הצימרים, לרבות הפוליסה והג'קט.
התובעים הינם בני זוג ובעלים של מבנה הנמצא ברח' מירון 151 בכפר ורדים (להלן: "המבנה"). המבנה הוא בית בודד אשר בו שתי קומות. בקומת מפלס הכניסה - דירת מגורים בה 7 חדרים בשטח של כ- 180 מ"ר, ובקומה שמתחת לדירה - שני צימרים בשטח כולל של כ- 60 מ"ר.
הנתבעת היא מבטחת המבנה בהתאם ל- "פוליסה לביטוח דירה ותכולתה" מס' 27111371/09. אין חולק כי הפוליסה מתייחסת לשני הצימרים, כאשר בפוליסה לא נכלל ביטוח אובדן רווחים בגין המבנה, אלא "ביטוח אבדן הכנסות בית העסק", לפיו: "חישוב הפרמיה: אובדן הכנסות עד לסך -.350 ליום X 75 יום. ההשתתפות העצמית לגבי פרק זה -.3 ימי עבודה מלאים ראשונים. – 52,500 ₪". פרק 1.5 לג'קט, שכותרתו, "ביטוח אובדן הכנסות בית העסק", קובע כי:
"... אם עסקו של המבוטח יסבול הפסקה בתפעול כתוצאה ישירה של נזק..., ישלם המבטח למבוטח סכום שלא יעלה על מכפלת ימי ההפסקה בפועל בסך הפיצוי היומי המצוין ברשימה ולא יותר מעבור 120 ימים בסה"כ, ובלבד ש:
א. לא יכוסו שבעה ימי העבודה התכופים הבאים לאחר יום האירוע.
ב. לא יכוסו יותר מ- 10 ימי עבודה התכופים ליום אירוע הנזק, אם הייתה הפסקת התפעול מחמת נזק למלאי בלבד.
המונח "הפסקה בתפעול" יהא מובנו הפסקה מוחלטת ומלאה של מכירת המוצרים או נתינת שירותים, הכל לפי העניין, בין המקום המבוטח ובין מקומות אחרים." (ההדגשה אינה במקור, ע"א)
התובעים טענו בתביעתם כי ביום 27.1.10 בשעה 20:00 או בסמוך, "התלקחה אש הרסנית" שבעקבותיה נגרמו נזקים קשים למבנה, לגג המבנה ולתכולת המבנה, לרבות מערכת החשמל, אינסטלציה וריהוט (להלן: "התאונה").
התובעים צירפו לכתב התביעה את חוות דעת שמאי הנתבעת, חן גולן מטעם שמכל – שמאות כללית לנזקי ביטוח, מיום 20.6.10, אשר העריך את נזקי התובעים כתוצאה מהתאונה, בכל הנוגע למבנה, לתכולתו ולהוצאות שונות (כיבוי, דיור חלופי ושיקום הגינה) בסך כולל של 309,141 ₪ ובערכי כינון בסך של 317,091 ₪.
התובעים טענו כי הנתבעת שילמה לקבלנים מטעמה לצורך ביצוע עבודות ותיקון הנזקים, על פי הערכת שמאי הנתבעת לעיל, שהתבססה על הצעות מחיר שלא תאמו את המפרט הטכני שהכין השמאי. זו הסיבה, לטענת התובעים, שעבודות התיקונים לא בוצעו במלואן, והעבודות שבוצעו בפועל בוצעו באופן לקוי ובלתי מקצועי.
התובעים הוסיפו וצירפו לתביעתם חוות דעת של מומחה מטעמם, המהנדס מרדכי שטיינר, מיום 30.7.12, אשר העריך את הנזקים בדירת התובעים, מעבר לתיקונים שבוצעו, בסך של 232,479 ₪ כולל פיקוח ומע"מ.
לתיק צורפה חוות דעת נוספת של שמאי הנתבעת, חן גולן מטעם שמכל, מיום 31.1.12, נ/2, לפיה:
"...להבות האש לא חדרו לתוך הצימרים, עם זאת ועד לתיקון מערכת החשמל בבית, וכפועל יוצא קבלת אישור חברת החשמל וחיבור יחידות האירוח לחדר, חלפו 30 ימים.
...
ההפסקה בתיפעול השוטף של יחידות האירוח נמשכה כאמור בפועל 30 ימים, בגינם לא הוגשה תביעה, אולם על פי תנאי הפוליסה עומד הפיצוי בגין אובדן הכנסות על סכום קבוע ומוסכם של 350 ₪ ליום, ובהתאם לכך מסתכמת הערכתנו בסך 10,500 ₪. ... בעת סילוק התביעה יש לנכות דמי השתתפות עצמית כמותנה בפוליסה". (ההדגשות אינן במקור, ע"א)
התובעים טענו בתביעתם כי הנתבעת הפרה את התחייבותה על פי הפוליסה לבצע את מלוא עבודות התיקונים באופן מקצועי ואיכותי. לחלופין, נטען כי הנתבעת התרשלה בביצוע העבודות והפרה כלפי התובעים חובות חקוקות שמקורן בדיני ביטוח/קבלנות/תכנון ובניה/תקנים המחייבים שיפוץ דירה שניזוקה בשריפה.
לפיכך, עתרו התובעים בתביעתם לפיצוי בסך של 296,081 ₪ בהתאם לפירוט כדלקמן: פגמים וליקויים על פי חוות דעת מומחה התובעים ושכר טרחתו: 235,031 ₪; נזק לא ממוני: 30,000 ₪; הפסד כספי בגין השבתת הצימרים לתקופת השיפוצים (4.5 חודשים X 9,000 ₪ לחודש, בניכוי 9,450 ₪ ששילמה הנתבעת לתובעים בגין רכיב זה): 31,050 ₪.
הנתבעת כפרה בטענות התובעים, וטענה כי התיקונים שבוצעו על ידה, משקפים את היקף הנזק שנגרם, וכי המבנה הושב למצבו הקודם. לטענת הנתבעת, כל הנזקים התרחשו בדירה עצמה ולא בצימרים שבגין השבתתם שילמה לתובעים פיצוי בסך של 10,050 ₪ בהתאם לחוות דעת שמאי הנתבעת, נ/2.