אקהויז ואח' נ' גרינמן

החלטה

לפני בקשה להורות על העברת תביעה זו לבית המשפט לענייני משפחה.

המבקשת, אחות המשיב 1, טוענת כי הסכסוך הינו בין בני משפחה, כשלטענתה, מאחורי המשיבה 2 עומדים המשיב 1 ואשתו וכי הסכסוך הושפע מהיות הצדדים בני משפחה.

המשיבים טוענים, מנגד, כי הסמכות לדון בתביעה זו הינה של בית משפט זה מאחר והמשיבה 2 הינה חברה, אשר אישיותה המשפטית נפרדת מהאישיות המשפטית של בעליה ועל כן אינה יכולה להיחשב כ"בן משפחה" עפ"י ההגדרה שבסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, טוענים המשיבים כי הסכסוך שבין הצדדים הינו עסקי לחלוטין ואין כל רלבנטיות לעובדה שמדובר בבני משפחה אחת.

אחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הסכסוך נשוא תיק זה הינו סכסוך בתוך המשפחה, כמשמעות המושג בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995.

שני תנאים מונה סעיף 1 האמור. הראשון עוסק בצדדים לתובענה ולפיו המדובר ב"תובענה אזרחית בין אדם... לבין בן משפחתו...". השני כי התביעה תהיה כזו "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה".

האם חברה יכולה להיחשב "בן משפחה"

בבר"ע (מחוזי ב"ש) 698/06 צ’ ש’ בע"מ נ' נ’ ע’ (8/1/2007) נקבע כך:

"אכן, החברה כתאגיד הינה אישיות משפטית נפרדת מבעל השליטה היחידי בה. ברם, שעה שהתובענה המוגשת על ידה היא כנגד הורי אשתו של בעל השליטה ועילתה הינה במסגרת הסכסוך המשפחתי שבין הבעל לאשתו – יש לראות בהקשר זה גם את החברה כשלעצמה כמגלמת את בעל השליטה שמאחוריה – לאמור, מר שמעון צרפתי – חתנם של הנתבעים הנשוי לבתם.

התכלית והמטרה העומדים ביסוד סמכותו של בימ"ש לענייני משפחה הם המחייבים הרמת מסך זו. שכן, הימנעות מהרמת המסך במקרה דנן – כמוה כניתוק מלאכותי והתעלמות מוחלטת מטיבה וממהותה של התובענה דנן, שעילתה המובהקת הינה בסכסוך השורר בתוך משפחתם."

האמור נקבע, בין היתר, על רקע רע"א 6558/99 חבס נ. חבס פ"ד נד(4) 337, שם נקבע כדלקמן:

"התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט למשפחה נעוצה בתפישה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת - בעזרת גופי ייעוץ - לשורשיה של המחלוקת, ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. התפישה הבסיסית של החוק הינה "משפחה אחת - בית משפט אחד".

לשם הגשמתה של גישה זו קובצו סמכויות שיפוטיות שונות הקשורות למחלוקות בין בני המשפחה לערכאה אחת.

...מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך נסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו. אכן, ביסוד החקיקה מונחת גישה כוללנית ואינטגרטיבית. היא נועדה לאפשר לבית המשפט לטפל בשורשיו של הסכסוך, ולא רק בביטוי חלקי ופורמלי שלו. על רקע תכלית זו ניגש להבנת הדיבור "עילה" ולהבנת הדיבור "סכסוך בתוך המשפחה" ".

תכלית ומטרה אלה של החוק הם שיהוו גם את הרקע להבנת ופירוש הדיבור "אדם" ו"בן משפחה" שבסעיף 1 (2) לחוק."

מן האמור עולה כי בבואנו לקבוע האם מדובר בבן משפחה אם לאו, עלינו לבחון את השאלה לא רק מבחינה פורמאלית, אלא גם מבחינה מהותית, על רקע תכלית החוק. צודקים המשיבים כאשר הם טוענים כי לחברה אישיות משפטית עצמאית, הנפרדת מאישיותם של בעליה, אולם על מנת למלא אחר תכלית החוק ולאפשר, אכן, לבית המשפט המוסמך בתחום זה, בית המשפט לענייני משפחה, לדון ולהכריע בסכסוכים בין בני המשפחה.

לפיכך, במקרים בהם עילת הסכסוך הינה בתוך המשפחה, ומאחורי החברה כולה עומד בן משפחה, הרי שהחברה תיחשב ל"בת משפחה", כמשמעות הדבר בסעיף 1 לחוק.

האם עילת הסכסוך הינה עילה שבתוך המשפחה

"אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה... יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים תוך בחינת השאלה אם לגורמים המשפחתיים הייתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה" [רע"א 6558/99 הנ"ל בעמוד 344].

התיק שבפניי עניינו עתירה לפירוק שיתוף במקרקעין כאשר השותפים למקרקעין הינם המבקשת, אחיה, המשיב 1, והחברה שבשליטת אחיה ואשתו, המשיבה 2.