אפרת נ' קרמר

פסק דין

כללי

1.בפני תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לצנרת השייכת לבית התובעת ואשר לטענתה, נגרם לה במעשיו של הנתבע.

2.מכתבי הטענות של הצדדים ומעדויותיהם של השניים בפני, עולה מסכת העובדות כדלקמן:

א.הנתבע מתגורר בקומת הקרקע בבניין ואילו התובעת מתגוררת בדירה שמעל דירתו. בחודש ספטמבר 2006 ביצעה התובעת תוספת של יחידת רחצה ושירותים בדירתה. לצורך כך, העבירה צינור ניקוז, על גב הקיר החיצוני של הבנין (להלן: "הצנרת הנוספת").

ב.במהלך השנים 2007-2008 נבנו ממ"דים לכל דירות הבניין, ובהן גם לדירות התובעת והנתבע. מאחר שהתברר כי הצנרת הנוספת של התובעת עתידה לעבור בתוך הממ"ד של הנתבע, נוצר הצורך להעתיק את תוואי הצנרת. לאחר התלבטויות, סוכם כי הצנרת הנוספת "תיקבר" בתוך התקרה הקלה אשר בממ"ד של הנתבע.

ג.בחודש דצמבר 2008, החליט הנתבע לסיים את בניית הממ"ד ולחברו אל דירתו, אחר שזה עמד בנוי אך לא מחובר לחשמל ולמים, במשך תקופה. עם תחילת העבודות, פנה הנתבע אל התובעת ודרש כי תזיז את תוואי הצינור מתוך דירתו. התובעת סירבה ולאחר חליפת מכתבים בין השניים, חתך הנתבע את הצינור.

ד.לאחר כחצי שנה בה היה הצינור מנותק ולא ניתן היה לעשות שימוש בתוספת הבניה של התובעת, הזמינה התובעת קבלן אשר שינה את תוואי הצינור בהתאם לסיכום חדש עם דיירי הבניין, והכל על חשבונה של התובעת.

טענות הצדדים בכתבי הטענות

3.התובעת טוענת כי הנתבע הסכים, מראש, להעברת הצינור בשטחו. כך גם לטענתה, הסכים להעתקת הצינור אל תוך התקרה הקלה של הממ"ד שנבנה עבורו, אולם למרות כל אלה, גרם נזק לצינור שלה וסירב לממן את העתקתו מתוך דירתו אל מקום אחר. לדבריה, הנתבע צריך לשלם לה את עלות העתקת הצינור, סך של 3,580 ₪ וכן פיצוי בגין "הוצאות נוספות" – כלשון התובעת.

4.הנתבע טוען כי מעולם לא נתן את הסכמתו להנחת הצינור באופן שהונח וכי למד על קיומו של הצינור, רק באופן מקרי, כאשר הגיע לבית התובעת לצורך גביית דמי ועד הבית וזו הראתה לו את התוספת שבנו בבית וכן את הצינור, אשר עובר בסמוך לחדר השינה של ילדיו. הנתבע טוען כי בעת שנבנו הממ"דים בבנין, התברר כי צינור הביוב של התובעת עתיד לעבור בתוך דירתו של הנתבע. יצויין בהקשר זה, כי התובעת טענה שמעבר הצינור בתוך הממ"ד נוצר בשל דרישת התובע להעתקת דלת הכניסה לממ"ד לאזור בו עבר הצינור, כדי להגדיל את החדר. לטענת הנתבע, אכן ביקש זאת, אולם כל דיירי הבניין שמחו לבנות את הממ"דים שלהם מעל הממ"ד שלו, באופן המורחב.

הנתבע טען כי הסכים, אכן, להכנסת הצינור אל תוך התקרה, שכן כך יעצה לו התובעת ושכן נוסף, אולם בהמשך, התברר, שכליאת הצינור יצרה מצב של תיבת תהודה וקולות המים בצינור נשמעים בעוצמה רבה. הנתבע טוען כי הצנרת המדוברת אינה שלו ואין הוא אחראי למציאת פתרון עבורה. לטענתו, התובעת, אשר הניחה את הצינור ללא אישור, היא שצריכה למצוא לו מיקום חלופי ואין הוא נושא בעלויות הללו.

הנתבע טוען כי לאורך שנים, מנצלת התובעת את הרכוש המשותף ללא אישור הדיירים וכן משתמשת ברכושה באופן שפוגע באיכות חייו ובאיכות חיי יתר הדיירים.

הנקודות שבמחלוקת

5.אין בין הצדדים מחלוקת כי הנתבע אכן חתך את הצנרת וסירב לחברה מחדש או לחלופין, לממן את עלות העתקתה למקום אחר.

6.המחלוקת בין הצדדים נסבה על מספר עניינים:

א.האם טרם ביצוע התוספת בדירתה, ביקשה התובעת את רשות הנתבע להעביר את הצנרת בקטע הקיר החיצוני השייך לדירתו והאם הצנרת הנוספת הותקנה באישורו.

ב.האם בעת התקנת הממ"דים היתה הסכמה לפתרון בעיית הצנרת הנוספת והאם הסכמה זו מחייבת את הנתבע להותירה כשהיא עוברת בתוך תחום דירתו.

ג.מאחר שלאחר ניתוק הצנרת על ידי הנתבע, נדרשה העתקת הצנרת הנוספת, נשאלת השאלה מי מן הצדדים צריך לשאת בעלויות העתקתה.

דיון