אפריקה ישראל נכסים בע"מ ואח' נ' הום פלואו בע"מ

פסק דין חלקי

1.בהמשך להחלטתי מיום 12/7/10 ולאחר שעיינתי בהודעות ב"כ הצדדים, ניתנת בזה החלטה בבקשה למתן פסק דין חלקי.

2.בפני בקשה מטעם התובעות (להלן: "המבקשות") למתן פסק דין חלקי כנגד הנתבעת (להלן: "המשיבה") בגין סך של 974,044 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

(בתשובה לתגובה הוקטן הסכום לסך של 751,796 ₪).

3.התביעה הוגשה לצרכי אגרה על סך 1,000,000 ₪, בגין אי תשלום דמי ניהול, שכ"ד ודמי ביטוח וארנונה בשני מושכרים שהמשיבה שכרה מהמבקשות.

התובעות הן בעלים של שטח קרקע ברחובות, אשר יעודו לתעשייה והוקם בו פארק תעשייה הידוע בשם "פארק רחובות" (להלן: "פארק התעשייה").

ביום 27/10/98 נחתם בין התובעות ובין חברת סודה קלאב בע"מ הסכם שכירות באשר לשטח של 703 מ"ר בקומה ג' של המבנה שלב א' של פארק התעשייה (להלן: "הסכם השכירות המקורי").

ביום 18/1/07 נחתם בין התובע לבין סודה קלאב בע"מ לבין הנתבעת תוספת להסכם השכירות המקורי, והנתבעת נכנס לנעליה של חברת סודה קלאב בע"מ.

ביום 20/11/07 נחתמה בין התובעות לנתבעת תוספת להסכם השכירות, לפיו שכרה הנתבעת, נוסף למושכר המקורי, מושכר נוסף בשטח של כ- 521 מ"ר ברוטו בקומה ג' של המבנה שלב א' של פארק התעשייה (להלן: "המושכר הנוסף").

על פי התוספת להסכם השכירות, הוארכה תקופת השכירות עד ליום 31/8/2012.

הנתבעת לא מכחישה זאת (סעיף 10 לכתב ההגנה) אך מציינת, כי בסעיף 10 לתוספת להסכם השכירות קיימת אופציה לקיצור תקופת השכירות, כך שסיום השכירות יהיה ביום 28/2/10 והוסיפה:

"...ולכן ראוי כי לעניין כתב התביעה זה תיחשב תקופת ההסכם כשהיא נגמרת בתאריך 28.02.2010".

4.לטענת המבקשות; המשיבה מודה בחבותה עפ"י ההסכמים, לכל הפחות עד ליום 28.2.10; המשיבה מודה כי נטשה את המושכר בחודש ספטמבר 2008; המשיבה מודה בהפרה יסודית של ההסכם; ולבסוף, המשיבה מודה, כי לא שילמה את חובותיה למבקשות, החל מיום 16.4.08.

היינו, המשיבה מודה בפה מלא, ובכתב, בכל רכיבי התובענה, בגין התקופה שבין 16.4.08 ועד ליום 28.2.10. ולפיכך, המבקשות זכאיות לקבל פסק דין חלקי בגין חבותה של המשיבה בתקופה הנ"ל, בהתאם לקבוע בתקנה 208 לתקסד"א.

5.לטענת המשיבה;

א)באין יכולתה לעמוד בתשלומיה בשל הפסקת המימון הפתאומית והבלתי צפויה ע"י חברת האם של המשיבה, נאלצה המשיבה להודיע למבקשות כי היא מפנה את המושכר, ובהתאם לכך פינתה המשיבה את המושכר במהלך ספטמבר 2008.

על כן, המבקשות לא זכאיות לקבלת התשלומים עד לתום תקופת השכירות הכוללת אלא לכל היותר עד למועד הפינוי של המושכר. זאת בהתאם לסע' 23.2 להסכם המקורי שנחתם בין הצדדים ביום 27.10.98.

לחלופין, ביחס לתקופת השכירות, טוענת המשיבה כי מימשה את האופציה לקיצור תקופת השכירות והחלתו עד ל-28.2.10 בהודעה כאמור למבקשות ובעמידה בתנאים הנדרשים לפי סע' 10 להסכם המושכר מה-20.11.07.

ב)בניגוד לטענות המבקשות, המשיבה לא הודתה בכל רכיבי התובענה; המשיבה לא הודתה ביחס לתקופות המאוזכרות. ובפרט מכחישה את הטענות ביחס להפסקת תשלום דמי שכירות, דמי שירותים וארנונה עד ליום-16.4.08; סכומי ורכיבי החוב

כפי שנטענים ע"י המבקשות מוכחשים – את סכום הערבות שמומשה ע"י הנתבעות יש להפחית מהסכום הנתבע ע"י המבקשות. ובנוסף, הריבית שדורשות המבקשות הינה ריבית גבוהה ביותר, אשר החלתה בנסיבות העניין מנוגדת לתקנת הציבור.