אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אפרים פתאל נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע "מ

אפרים פתאל נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע "מ

תאריך פרסום : 06/10/2011 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
10926-09
02/10/2011
בפני השופט:
אופירה דגן-טוכמכר

- נגד -
התובע:
אפרים פתאל
הנתבע:
החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע "מ
פסק-דין

פסק דין

עיקר המחלוקת שבין הצדדים בתיק זה נוגעת לשאלה האם התובע, אשר סיפק שירותי גינון לנתבעת במשך 35 שנים, היה עובד של הנתבעת או שמא היה קבלן עצמאי. בנוסף, קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לנסיבות שהובילו לסיום ההתקשרות ביניהם וביחס לזכויות העומדות לתובע בגין סיום עבודתו, ככל שיוכר כעובד.

עיקרו של דבר

בשנת 1973 התובע החל לספק שירותי גינון לנתבעת. הנתבעת היא חברה שעיסוקה ביצור משקאות קלים, והיא מחזיקה מפעלים במספר אתרים בארץ.

לכל אורך שנות ההתקשרות בין הצדדים, שנמשכה 35 שנים, התובע פעל כעוסק מורשה והתמורה לשירותי הגינון שסיפק שולמה לו בכפוף להמצאת חשבונית מס.

בחודש ינואר 2009 על פי החלטה של הנתבעת הסתיימה ההתקשרות בין הצדדים.

ביום 20/5/09, שלח ב"כ התובע מכתב למנהל הנתבעת. במכתב נטען, כי התובע היה עובד של הנתבעת ולא קבלן עצמאי, וכן נטען, כי בגין תקופת עבודתו, התובע זכאי לסכום בסך כ- 2.5 מליון ₪ בגין פיצויי פיטורים, דמי חופשה שנתית, דמי הבראה, ודמי חגים.

משדרישתו לא נענתה, הגיש התובע את תביעתו דנן.

יאמר מיד כי בעת עדותו בפנינו (ראה עמ' 16-17 לפרוטוקול) הבהיר התובע כי סכום התביעה בגין פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות לפי משפט העבודה עומד הלכה למעשה על סכומים הנמוכים באופן משמעותי מאלה שפורטו במכתב הנ"ל ובכתב התביעה. ואולם, כפי שיפורט להלן, לנוכח קביעתי כי התובע לא היה עובד של הנתבעת אלא סיפק לה שירות על בסיס קבלני, אינני נדרשת למחלוקת שבין הצדדים ביחס לנסיבות סיום ההתקשרות כמו גם לזכויות להן טוען התובע מכח משפט העבודה.

מעמדו של התובע כעובד / קבלן עצמאי

המבחן הרווח והמקובל בפסיקה לקביעת מעמדו של מועסק כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי" הוא המבחן המעורב. מבחן זה מורכב ממספר רב של מרכיבים, כאשר המרכיב הדומיננטי הוא מבחן ההשתלבות (המחולק לשני מבחנים - הפן החיובי והפן השלילי) בשילוב עם מבחני משנה נלווים כגון : מבחן הקשר האישי, כפיפות, אספקת כלי עבודה, דרך ניכוי מס הכנסה במקור, תשלום מס ערך מוסף ודמי ביטוח לאומי, בלעדיות במסגרת שעות העבודה, התמשכות הקשר, סדירותו ורציפותו (דבע לא/27-3 עירית נתניה - דוד בירגר פד"ע ג', 177 ; בג"צ 5168/93 שמואל מור - בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד נ(4), 628 ; ע"ע 300021/98 טרייניןמיכה חריש ואח' פד"ע ל"ז, 433 ; ע"ע 303/08 רפא"ל - רחל גרוס (פורסם בנבו)).

מבחן ההשתלבות הפן החיובי

במקרה הנוכחי, השאלה הראשונה שיש להכריע בה היא האם התקיים בתובע הפן החיובי של מבחן ההשתלבות. כידוע, הפן החיובי של מבחן ההשתלבות כולל שלושה מרכיבים: קיומו של "מפעל" שניתן להשתלב בו, הפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל, מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל ואינו "גורם חיצוני".

אין חולק כי הנתבעת מהווה מפעל שניתן להשתלב בו. יחד עם זה, מתעוררת השאלה, האם הפעילות שבוצעה על ידי התובע - הקמה ואחזקה של הצמחיה המצויה במפעלי הנתבעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל, וככל שהתשובה לשאלה זו חיובית מתעוררת השאלה, האם התובע מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל.

עיקר עיסוקה של הנתבעת הוא ביצור משקאות קלים. לא יכול להיות חולק, כי השירות שהעניק התובע לנתבעת לא נמצא בליבת עיסוקה. יחד עם זאת, לא ניתן לשלול על הסף מקרים בהם יקבע, כי השירות שניתן על ידי נותן השירות חיוני וצריך לפעילות הרגילה של המפעל, גם כאשר השירות לא מצוי בלב עיסוקו של המפעל.

בפסק הדין בע"ע 303/08 רפא"ל - רחל גרוס (פורסם בנבו) נקבע כי עבודתה של המנצחת על חבורת הזמר של העובדים היא חלק מהפעילות הרגילה של מפעל (שעיקר עיסוקו ביצור אמצעי לחימה). הגם שלא היה חולק כי הניצוח על המקהלה איננו עומד בליבת הפעילות של המפעל, בית הדין הארצי הנכבד קבע כי פעילות שתכליתה קידום רווחת העובדים אשר נעשית על בסיס קבוע ומתמשך היא חלק מהפעילות הרגילה במפעל במובן זה שמעמדם של נותני השירות יבחן בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו, ובהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה. באופן דומה ניתן לומר כי טיפוח הנוי במפעל, ובכלל זה הקמה ואחזקה של הצמחיה במפעל, שהינה חלק בלתי נפרד מנוף המפעל, תורמת לשיפור תדמיתו של המפעל ולרווחת עובדי המפעל, ולפיכך ניתן לראות בה חלק מהפעילות הרגילה במפעל, הגם שאיננה בליבת הפעילות.

על רקע האמור לעיל, יש לבחון האם התובע היה חלק מהמערך הארגוני של המפעל או ששירותיו ניתנו כגורם חיצוני. מהעדויות שנשמעו בפנינו עולה כי עבודות הגינון שביצע התובע בנתבעת כמעט שלא דרשו תאום עם הנהלת הנתבעת. ניתן אף לומר, שלתובע היתה שליטה כמעט מוחלטת על נושא הגינון בנתבעת, שכן איש מבין עובדי הנתבעת לא התעסק בעצמו בנושא הגינון (סעיף 35 לתצהיר התובע).

למעשה, לאורך מרבית שנות עבודתו (משנת 1977 ועד שנת 2002) מי שהיה אחראי לוודא כי התובע מטפל כנדרש בגינת הנתבעת היה קצין הבטחון של הנתבעת מר שי יניב. מר יניב נשאל מי נתן הנחיות מקצועיות לתובע והעיד:

"אני קיבלתי את אפרים כאיש מקצוע. הנחייה כשהיה אירוע ארץ ישראל יפה הייתי ניגש אליו והייתי אומר לו שיש אירוע, ומבקש ממנו שיוסיף פה ושם והעיקר שהדשא יהיה יפה. התובע היה מביא צמחים, שותל אותם, משקה ומביא לי את החשבונית בסוף כל חודש. הייתי מעביר אותה הלאה להנהלה." (עמ' 21 לפרוטוקול)

ובהמשך הדברים :

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ