אפרים נ' זרביב ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים. אין מחלוקת כי משאית הנתבעים, נהוגה על ידי נתבע 2, פגעה ברכב התובעת בעת נסיעה לאחור וכשרכב התובעת בחניה.

המחלוקת היא בשאלת הנזק.

התובעת תמכה תביעתה בחוות דעת שמאי לפיה רכבה ניזוק בחלקו הקדמי. המגן הקדמי נלחץ, עוות, וטעון תיקון. בחוות הדעת העריך השמאי את עלות התיקון (עבודות וחלקים) בסך כולל של 2,778 ₪. התובעת תובעת סכום זה וכן שכ"ט שמאי בסך 500 ₪, הוצאות ושכ"ט עו"ד.

הנתבעים טוענים כי הנזק אשר נגרם בתאונה קל יותר מזה המפורט בחוות הדעת וכי עלות התיקון נמוכה משמעותית. עוד נטען כי התובעת בשיחת טלפון עם נתבע 1 ציינה כי עלות התיקון היא 1,300 ₪.

שמעתי בדיון את נהגת הרכב וכן את הנתבעים. הצדדים אף הגישו תמונות צבע אשר צילמו סמוך לתאונה וכן תמונות שצילם השמאי.

לאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות, שמעתי הצדדים ועיינתי בתמונות, הנני סבורה כי התובעת הרימה הנטל להוכחת תביעתה וכי יש לקבל התביעה במלואה.

כאמור, התביעה נתמכת בחוות דעת שמאי. הנתבעים לא ביקשו לחקור את שמאי התובעת ואף לא צרפו חוות דעת מטעמם. לפיכך, אין לי אלא את חוות דעת שמאי התובעת לצורך הוכחת הנזק.

יתר על כן, הנזקים שמציין השמאי בחוות הדעת והתמונות שצילם תואמים את התמונות שצילמו הנתבעים מיד לאחר התאונה.

סוף דבר, אני מקבלת את התביעה.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום התביעה, 3,358 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה , הוצאות משפט בסך 372 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 919 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים שאחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות מתבקשת לשלוח פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי לוד תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ו טבת תשע"ד, 29 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.