אפללו נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

בהמשך לדיון בבקשת החייב לקבלת הפטר, ובהמשך להחלטה שניתנה בדיון (החלטה מיום 17.6.13), הוגש היום דוח משלים של הנאמן כפי שנתבקש להגיש; בדוח הבהיר הנאמן כי מבדיקה שערך בחברת ביטוח כלל עולה כי "אין כספים אצל כלל..." ועוד הבהיר כי במהלך ההליכים היה צו התשלומים קבוע ועמד על סך 600 ₪ ללא שינוי, ומכאן שחוב הפיגורים הוא 22,000 ש"ח כמפורט בדוח המשלים.

כפי שציינתי – לדיון הוזמנו כל הנושים, ומשלא התייצבו להביע עמדתם אני מסיקה כי הם אדישים לתוצאת הבקשה; לדיון התייצב רק ב"כ שני נושים (ששימש עד להחלפתו בהסכמה נאמן לנכסי החייב) והביע התנגדותו למתן ההפטר; עיקר התנגדותו מבוסס על הסכום הנמוך המוצע לנושים, (הביע הסכמתו להפטר ככל שיוסף סכום לקופת הכינוס), לכך הוסיף כי החייב לא מילא באופן שוטף את חיובי ההליך, לא הגיש דוחות כנדרש ויצר חוב פיגורים ניכר, התנהלות שאינה מזכה את החייב שפנה להליכים אלה בהפטר.

אכן, החייב לא מילא את החיובים בעבר, אך עם החלפת הנאמן, שיפר דרכיו והתמיד למלא את החיובים, הגיש דוחות כדבעי ואף עמד בצו התשלומים ושיתף פעולה עם הנאמן הנוכחי – כך בהתאם לדוח הנאמן.

נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של החייב, לגילו, לפרק הזמן הארוך בו הוא שוהה בהליכים אלה (משנת 2005), הבאתי בשיקולי את חוסר הצפי לשינוי ביכולותיו של החייב לכך כי לא הונחה כל תשתית לאפשרות של העשרת קופת הכינוס בדרך נוספת על אמצעי של תשלום צו התשלומים, וכן ראיתי ליחס משקל של ממש לעמדת הנאמן הנתמכת אף בעמדת כנ"ר, שצידדו במתן ההפטר המותנה, וראיתי לקבל את הבקשה, ולהעדיף את האינטרס של החייב לאפשר לו לפתוח דף חדש בחיים לאחר שנים כה רבות בהליכים אלה, על פני השארתו לפרק זמן נוסף, בעיקר כשלא שוכנעתי כי השארתו בהליך ייטיב עם הנושים.

לאור האמור - ניתן בזה הפטר מותנה לחייב, והתנאי הוא שהחייב יפקיד בקופת הכינוס סך של 45,000 ש"ח עד ליום 15.10.13.

לאחר שהחייב ימלא את התנאי יראה הנאמן להגיש פסיקתא לחתימתי לסיום ההליך.

ניתנה היום, ו' אלול תשע"ג, 12 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.