אפיפית תעשיות ביסקויט (יצור 1971) בע"מ נ' תומר יבוא ושיווק מוצרי מזון (1983) בע"מ

פסק דין

א.מבוא

1.בתביעה זו עותרת התובעת (להלן: "אפיפית") לחייב הנתבעת (להלן: "תומר") לשלם לה סך של 56,549 ₪ נכון למועד הגשת התביעה, קרי 29.8.07 זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

2.אפיפית טוענת כי בינה ובין תומר התקיימו יחסי מסחר במהלכם סיפקה אפיפית לתומר מוצרים שונים על פי הזמנת תומר.

3.נטען כי במהלך התקופה שבין 1/03 – 1/02 סיפקה אפיפית לתומר מוצרים בגינם שולמה תמורה חלקית בלבד ונותר חוב בסך 44,425 ₪ (קרן) נכון ליום 1.12.04. לתמיכה בטענות אלו צורף כרטיס הלקוח של תומר אצל אפיפית.

4.אפיפית טענה כי כל ניסיונותיה לגבות חובה ללא צורך בנקיטת הליכים משפטים כשלו משום שתומר העלתה טענות לקיומן של הסכמות אחרות מהאמור בחשבונות אפיפית לגבי שווי המוצרים שסופקו או טענות אחרות לעניין זכאות לקיזוזים אשר נדחו על ידי אפיפית.

5.תומר בכתב הגנתה לא הכחישה קיומם של קשרי מסחר בין הצדדים. כן לא הוכחש כי בתקופה הרלוונטית סופקה הסחורה הנטענת. תומר כן הכחישה השווי הנטען של המוצרים שסופקו על ידי אפיפית כאמור במסמכים שצורפו לכתב התביעה. תומר טענה כי שווי המוצרים שסופקו שונה בהסכמה שהושגה בין גורמים מוסמכים, לרבות אנשי שיווק של שתי החברות. עוד טענה תומר לזכאות החזרים כספים בגין החזרות סחורה. בהתאמה טענה תומר כי פרעה כל חובה לאפיפית בגין אספקת הסחורה.

כן נטען על ידי תומר כי תביעת אפיפית הוגשה בשיהוי חמור וכן כי בזמן אמת לא הועלתה כל טענה מצד אפיפית בנוגע לניכויים, זיכויים והפרשים נטענים על ידי תומר שהביאו לתשלום חלקי של חשבון אפיפית על ידי תומר. נטען כי שתיקת אפיפית נבעה מהעובדה כי כל פעילות תומר נעשתה בהסכמה ובידיעה ובפועל הסכימו נציגי אפיפית כי כל חובה של תומר לאפיפית נפרע.

ב.ההליכים והראיות

1.לתמיכה בטענות הצדדים הוגשו תצהירי עדות ראשית אליהם צורפו מסמכים רלוונטיים לרבות כרטסת הנהלת חשבונות, חשבוניות, תעודות זיכוי, שיקים ופתקים בכתב יד אשר כללו הסכמות שהושגו בין הצדדים לעניין מחיר הסחורה.

2.מטעם אפיפית צורפו תצהירי עדות ראשית של רואה החשבון מר בוימפלק ותצהיר מר מרמור מנהל ובעל מניות באפיפית.

3.מטעם תומר צורפו תצהירי עדות ראשית מטעם דורון קימילוב הבעלים של תומר ומטעם מר גלבהרט מנהל המכירות של תומר.

4.עוד שמעתי לבקשת תומר עדות מר אילן שוורצמן, אשר היה במועדים הרלוונטיים איש מכירות מטעם אפיפית אשר ניהל הקשרים עם תומר ועימו הושגו ההסכמות הנטענות לעניין הפחתה במחירי הסחורה והזכאות לזיכויים בגין החזרות סחורה.

5.לאחר שמיעת ראיות הצדדים סיכמו ב"כ הצדדים בעל פה טענותיהם בפניי.

ג.המסקנה

1.לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, שמעתי העדויות והתרשמתי מהם ושמעתי סיכום טענות ב"כ הצדדים בפני נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.

2.לא הוכחה בפני טענת השיהוי. לא נסתרה הטענה כי אפיפית ניהלה בהסכמת תומר מגעים עם תומר עובר להגשת התביעה שבפני ודבר זה הינו סביר לאור קשרי המסחר והידידות שהיו בין הצדדים. כן לא הוכחו בפני התנאים הנדרשים לדחיית תביעה רק בגין שיהוי. לא הוכח כי תומר שינתה מצבה לרעה בגין השיהוי וכי התנהלות אפיפית פגעה בסיכוייה של תומר לנהל באופן סביר הגנתה.

3.לא הוכח בפני כי יש ללמוד מהתנהלות אפיפית, לרבות השתהותה בהגשת ההליכים בפני כי זו הסכימה לטענות תומר כי כל חובות תומר לאפיפית נפרעו.

כך לא נסתרו עדויות עדי אפיפית בפניי כי לאחר שנודעו אי התאמות בין חשבונות ודרישות תשלום מצד אפיפית ופירעון חלקי מטעם תומר קוימו שיחות בירור בין נציגים מוסמכים בהנהלת חשבונות של שתי החברות ולאחר מכן עם תום היחסים העסקים בין הצדדים נערכו פגישות בין הצדדים ונוהל משא ומתן.

4.טענות תומר בפני הם טענות של הודאה והדחה. משהודתה תומר כי קיבלה הסחורה שסופקה לה ומשקיימת מחלוקת לעניין מחירה המוסכם של זו ולפנינו טענת פרעתי, שנטל הוכחתה על תומר. בפועל טוענת תומר כי פרעה מלוא הנדרש ממנה משום שבין הצדדים הוסכם מחיר אחר מזה המופיע בתעודות אפיפית או בכרטסת הרלוונטית. מחלוקות לעניין מחיר הסחורה, זכאות תומר להנחות, זיכויים בגין החזרת הסחורה וכיוצא באלה הינן מחלוקת לעניין טענת פרעתי ואין בטענות אלו כדי לשנות העובדה שתומר מודה בקבלת הסחורה ובחובתה לשלם תמורתה והמחלוקת היחידה הינה לעניין סכום החוב או מחיר הסחורה.