אעביד ואח' נ' שירותי בריאות כללית מס' תאגיד 589906114

החלטה

1. בפני כתב תביעה שהוגש בגין הולדתן בעוולה של שתי אחיות, כמפורט בכתב התביעה.

2. התובענה הוגשה בצירוף חוות דעת רפואית בהתייחס לאחת האחיות, וללא חוות דעת רפואית, בהתייחס לאחות האחרת, וזאת בניגוד לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, (להלן: "התקנות"), והם עתרו במסגרת כתב התביעה למינוי מומחים מטעם בית המשפט, בשל הטענות המפורטות בסעיף 46 לכתב התביעה כדלקמן:

"א. לאור זהותה של הנתבעת, השולטת על רוב תחום המיילדות הנשים והנוירולוגיה,

התובעים לא הצליחו לקבל חוות דעת אלו מרופאים בכירים.

ב. לתובעים אין יכולת כלכלית לשאת בעלויות חוות הדעת.

ג. מעבר לכך מינויים כאלה יחסכו בזמנו היקר של בית המשפט.

ד. לחילופין, יתבקש בית המשפט הנכבד להאריך את המועד להגשת חוות הדעת עד לזמן

סביר מיום ההחלטה בבקשה זו."

3. בהחלטתי מתאריך 7/7/13 התבקשה הנתבעת להגיב על המבוקש, וכן ניתנה לתובעים אורכה להשיב לתגובה.

4. בתגובתה פירטה הנתבעת את התנגדותה למינוי של מומחים מטעם בית המשפט, בהפנותה להוראות תקנה 127 לתקנות, ובהדגישה, כי לא הוגשה בקשה בהתאם לתקנות, לא הוגש תצהיר לאימות הנטען, וממילא לא הועלה טעם כלשהו למינוי מומחה מטעם בית המשפט בשלב זה, ובוודאי שלא הועלה טעם מיוחד לעשות כן.

5. בתשובתו לא העלה ב"כ התובעים נימוק כלשהו, שיש בו כדי לקבל את בקשתו, כפי שהועלתה בכתב התביעה, ולמעשה תגובתו אינה אלא התפלפלות מיותרת, וחבל.

6. זה המקום לציין, כי ב"כ התובעים הגיש יחד עם התביעה נשוא החלטה זו כ-50 תביעות, אשר במרביתן מופיע סעיף זהה, שענייננו טענה בדבר הסתרת תיעוד רפואי מהתובעים, ובחלקן אף נטען לחוסר יכולתם הכלכלית של התובעים לשאת בעלות חוות דעת רפואית, טענה שהועלתה גם במסגרת התובענה נשוא החלטה זו.

דיון והכרעה

7. תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת את חובתו של תובע לצרף חוות דעת לכתב התביעה לצורך הוכחת עניין שברפואה, וכן נקבע, כי בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית "מטעמים מיוחדים שירשמו".

ברע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין, בית חולים בילינסון נ' עזבון המנוח אייזנבך ז"ל (מתאריך 8/5/12, פורסם בנבו) התייחס בית המשפט העליון לחובת צירוף חוות דעת רפואית, בקובעו:

"ככלל, על בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף לכתב טענותיו

חוות דעת רפואית לביסוס טענותיו (זאת בהבדל מהכלל בדבר חוות דעת

מומחים בתחומים אחרים, שאינם עניין שברפואה, שאותן אין לצרף

לכתבי הטענות). בעניין זה נפסק כי: 'בעל דין הרוצה להוכיח עניין