אסף נ' גבידיה

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 17.7.12 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היתה התובעת הבעלים של רכב מסוג פז'ו 206 מ.ר. 9065817 (להלן: "רכב התובעת").

הנתבע היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מסוג יונדאי מ.ר. 5523123 (להלן: "רכב הנתבע").

מוסכם בין הצדדים כי ביום 17.7.12 אירעה התנגשות בין המראה השמאלית של רכב התובעת לבין המראה השמאלית של רכב הנתבע. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

גרסת התובעת הינה כי כאשר נסעה ברח' מרידור בירושלים, הבחינה ברכב הנתבע, אשר נסע בנתיב הנגדי, מגיע לעברה בנסיעה מהירה וסוטה לעבר נתיב נסיעתה. לפיכך, האטה את רכבה עד כדי עצירה, תוך שהיא צופרת ומהבהבת באורות לנתבע, אשר הסיט את רכבו ברגע האחרון ולמרבה המזל פגע רק במראת רכב התובעת.

גרסת הנתבע לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתו, רכב התובעת אשר נסע ממולו עקף רכב שנסע לפניו, ותוך כדי כך סטה לעבר נתיב נסיעת רכב הנתבע ופגע בו. הנתבע סטה ימינה על מנת למנוע פגיעה ישירה, אך לא הצליח למנוע התנגשות בין מראות כלי הרכב.

דיון והכרעה

העידו בפני התובעת והנתבע. התובעת חזרה על גרסתה כי רכב הנתבע סטה לעבר נתיב נסיעתה, תוך שהוא נוסע במהירות, ופגע במראה השמאלית של רכבה. כן ציינה התובעת, כי לאחר התאונה סרב הנתבע למסור את פרטיו. מנגד, העיד הנתבע כי רכב התובעת עקף רכב שעמד לפניו וסטה לעבר נתיב נסיעתו של הנתבע. הנתבע האט את מהירות נסיעתו ונצמד לימין, אך לא הצליח למנוע את ההתנגשות בין כלי הרכב. עוד ציין הנתבע, כי סרב למסור לתובעת את פרטיו לנוכח העובדה שפנתה אליו בצעקות, אך בהמשך לאחר שפנתה אליו התובעת במכתב, מסר את פרטיו.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטענותיהם, הגעתי למסקנה כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה. כך, מדובר בשתי גרסאות סותרות באשר לאופן התרחשות התאונה, כאשר כל אחת מהגרסאות מתיישבת עם הנזקים שנגרמו. גרסתו של הנתבע לא נסתרה ולא מצאתי מקום להטיל ספק במהימנות עדותו. העובדה שהנתבע סרב למסור לתובעת את פרטיו מיד לאחר התאונה אינה מוכיחה כי הוא אשם בתאונה, והנתבע הבהיר כי סרובו נבע מכך שהתובעת פנתה אליו בצעקות ואיומים. לאור העובדה, שלא מצאתי סיבה להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע, הרי שאני קובעת כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה כי האשם לתאונה רובץ לפתחו של הנתבע ועל כן דין התביעה להידחות.

לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה. התובעת תשא בהוצאות הנתבע בסכום של 400 ₪.

ניתן היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים.