אסף גולן - חברה לבנין בע"מ נ' עיריית ירושלים ואח'

החלטה

העוררת הגישה כתב ערר ביוב, מכוח סעיף 30 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות - ביוב"). העוררת היא בעלת הזכויות בנכס נשוא החיוב, המצוי ברחוב מקור חיים, ירושלים, גוש 30141, חלקה 34 (להלן: "הנכס"). על פי הנטען, קיבלה העוררת, בתחילת 4/2010, הודעת תשלום, מהמשיבה, בסך כולל של 210,118 ₪, בגין היטל ביוב. לטענתה, יש לבטל את החיוב, מהנימוקים שפורטו. לכתב הערר צורף העתק מדרישת התשלום ששלחה המשיבה, בגין היטל ביוב, הנושא תאריך 8/4/2010.

בטרם קביעת הערר לדיון, אם בכלל, מתבקשת עמדת העוררת, לעניין סמכותה העניינית של ועדת הערר, להידרש לערעור, נוכח הוראות סעיפים 75, 76, לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט – 2009 (להלן: "חוק ההתייעלות"). על פי הקבוע בסעיף 75(2) לחוק ההתייעלות, בוטל הפרק השלישי בחוק הרשויות המקומיות – ביוב, לרבות סעיפים 29 ו- 30, שעניינם, הקמת ועדת ערר (סעיף 29) ודרכי הגשת ערר (סעיף 30). סעיף 76 לחוק ההתייעלות, קבע הוראות מעבר ולענייננו, כך נקבע בס"ק (ג), כי ההוראות לעניין קביעת אגרות והיטלים בחוקי עזר, ימשיכו לעמוד בתוקפן, עד לכניסתן לתוקף של תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב, כהגדרתה שם. יחד עם זאת, בהמשך, נקבע, כי "...הוראות הפרק השלישי, בנוגע להגשת ערר או ערעור, ימשיכו לחול לגבי אותה רשות מקומית בנוגע להגשת ערר או ערעור, בשל דרישת תשלום שנשלחה לצרכן לפני מועד כניסתם לתוקף של תעריפים אלה ובנוגע להליכים בקשר לערר או לערעור, כאמור" (ראה: שם).

ביום 31/12/2009, נכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב, כמפורט בכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע – 2009 (פורסם בקובץ התקנות 6847, עמ' 442).

בענייננו, אין חולק, כי הודעת התשלום נשלחה לעוררת, לאחר מועד כניסתם לתוקף של התעריפים, שקבעה מועצת רשות המים והביוב.

בנסיבות אלו ולאחר שנכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב ועל פי הקבוע בסעיף 75 לחוק ההתייעלות, שמכוחו, בוטלו הוראות הפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות – ביוב (לרבות סעיף 30, שם), לא ניתן, לכאורה, לנקוט, בדרך הדיונית, שבחרה העוררת ולהשיג על החלטת המשיבה, בדרך של הגשת כתב ערר וביוב ועליה לנקוט בדרך דיונית אחרת.

מכל המקובץ עולה, כי ועדת הערר, חסרה לכאורה, את הסמכות העניינית, להידרש לערר ומשכך, יש להורות על דחייתו על הסף. יחד עם זאת, בטרם יעשה כן, מתבקשת עמדתה המנומקת של העוררת, בתוך 14 יום, שלאחריה, ייקבע המשך הדיון בערר, אם בכלל.

יובהר, כי ככל שלא תוגש עמדת העוררת במועד שנקבע, יימחק הערר, ללא כל הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"ז אייר תש"ע, 11 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: