ת"א
בית משפט השלום נצרת
|
42903-08-10
10/10/2010
|
בפני השופט:
אחסאן כנעאן
|
- נגד - |
התובע:
זיוה אסייג
|
הנתבע:
1. סינה מקארתי 2. קיבוץ מרחביה
|
|
החלטה
לפני תביעה כספית אשר הוגשה כנגד המשיבים.
כנגד המבקשת ניתן בזמנו פסק דין בבית משפט השלום בעפולה במסגרת ת.א. 2922/01 לפיו היא נתבעה לשלם סכום כסף המהווה חוב אשפוז של גב' מרים ממנוב ז"ל בשל שהייתה בבית סיעוד הנמצא בניהול ובבעלות המשיבה מס' 2.
בכתב התביעה צוין כי המבקשת נתבעה הן בהיותה יורשת של גב' ממנוב והן בגין התחייבות אישית שלה.
המבקשת טוענת כיום כי אינה היורשת של המנוחה ולכן הגישה הליך במסגרת תיק 30981-06-10, בו היה ביקשה לתת סעד הצהרתי כנגד אותם משיבים דכאן, בו התבקש בית המשפט להצהיר שאינה חייבת כספים על פי פסק הדין.
ביום 16.9.2010 החלטתי לדחות את תביעת המבקשת כנגד ק. מרחביה על הסף מאחר וקבעתי כי קיים מעשה בית דין, בשים לב לכך שפסק הדין שניתן בזמנו בבית משפט השלום בעפולה לא בוטל ולא הוגש עליו ערעור. כן ציינתי כי חיובה של המבקשת בזמנו נעשה בשני כובעים, הראשון, היותה יורשת והשני, כמי שהתחייבה באופן אישי ליטול את החוב על עצמה. בנוסף, דחיתי בקשות לסעדים זמניים בהם התבקשתי להורות על עיכוב ביצוע של פסק הדין.
המבקשת לא אמרה נואש והגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה כאן, כנגד אותם משיבים, וביקשה להורות כנגד משיבה מס' 1 על עיכוב ביצוע פסק הדין. הסעד העיקרי המבוקש כעת הוא סעד כספי.
בפתח הדיון ביקש ב"כ המבקשת להורות על פסילתי מלשבת בדין בתיק זה מאחר, ולטענתו כבר הבעתי את דעתי בנושא העומד על המדוכה. המשיבים, מאידך מתנגדים לבקשת הפסלות וטוענים כי הבעת העמדה נעשתה בטענה משפטית גרידא.
אכן כבר הבעתי עמדתי המשפטית בגלגול קודם שנערך בהתדיינויות בין הצדדים והכרעה כעת בבקשה דומה, אם כי בהליך אחר, "אינה בבחינת כתיבה על לוח חלק" כאשר בית משפט מתבקש למחוק את שכתוב ולכתוב כתובת חדשה כלשון בית המשפט עליון בע"א 1933/97 קרן היסוד בע"מ נ' המועצה המקומית גבעת שמואל, תק – על 97(3) 682.
התשובה שניתנה לשאלה זו בפסיקה היא כין אין מניעה עקרונית מלשבת בדין במקרה זה ואין עילת פסלות בהכרח. מטעם זה נקבע כי שופט יכול לדון בבקשה למתן צו מניעה ולהחליט בה ולאחר מכן לדון בבקשה למתן צו מניעה קבוע בהליך העיקרי ( ראה ע"א 10035/03 פרג' נ' נזאל, תק – על 2004 (1) 2188).
אולם אם יעלה בידי מגיש הבקשה להראות כי מאותה החלטה קודמת או מנסיבות אחרות עולה חשש ממשי למשוא פנים, במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה" כך שניתן לראות בהליך כולו "כמשחק מכור" אזי שומה בית משפט לפסול את עצמו מלשבת בדין. (ראה ע"א 3506/03 נשים למען עתיד ישראל נ' אשרמן פורסם ביום 4.5.2003).
כעת עומדת לפני בדיוק אותה טענה של קיום מעשי בית דין בין המבקשת למשיבה מס' 2 אשר הכרעתי כבר בה על סמך נימוקים עובדתיים שאינם שנויים במחלוקת ועל סמך טענות משפטיות, אומר בהגינות כי דעתי אינה שונה כעת וקיים מעשה בית דין בין המבקשת למשיבה מס' 2 ולכן דעתי נעולה ואין בכוונתי לשנותה ולכן הנני סבור כי מן ההגינות שלא אשב על המדוכה בתיק זה ובבקשה הנוכחית.
בשים לב לכך, אני פוסל את עצמי מלשבת בדין ומורה על העברת התיק לכב' הנשיא לצורך ניתובו מחדש.
ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"א, 10/10/2010 במעמד הנוכחים.
אחסאן כנעאן, שופט
הוקלד על ידי: איריס יוסף