החלטה
1. בקשה זו מוגשת על רקע עתירה מנהלית להתיר למבקש להיכנס לשטח ירושלים המזרחית לצורך קבלת טיפול רפואי בהיותו סובל מדלקת זיהומית כרונית באוזן שמאל, בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים המזרחית,בלוית אחותו.
בבקשתו לפטור מאגרה טען המבקש, כי עבד כחקלאי עם אחיו ובשל מצבו הרפואי, כאמור לעיל, הוא איננו עובד מזה כשנתיים והוא מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו בבית הוריו יחד עם אחיו ומשפחותיהם. כן הוסיף המבקש, כי הוא ומשפחתו מתקיימים בדוחק רב ונסמכים על עזרתו של אחיו לפרנסתם ומחייתם.
המבקש טען כי אין בידו או ביד משפחתו כל הכנסה אחרת וכי אין הם מקבלים כל סיוע מגופי סיוע הומניטאריים. המבקש הצהיר כי אין בידו כל פיקדון או חיסכון וכי איננו מחזיק ברכב.
עוד נטען בבקשה, כי לעקרון מתן הגישה לערכאות, חשיבות מוגברת ככל שמדובר בתושבים פלסטיניים שהם אינם אזרחי המדינה ומשכך הם אינם בעלי זכות בחירה, כך שהם אינם בוחרים את הרשויות הישראליות.
כן טען המבקש, כי הדרישה להמצאת מסמכים, כמו פירוט רכושו ומקורות הכנסתו בששת החודשים האחרונים, שאינם בידי המבקש מהווה מחסום לזכות הגישה לערכאות שיפוטיות.
המבקש טען, כי אין בידו כל נכסים ולכן אין בידו להוכיח לבית המשפט את חסרונם ולפיכך הדרישה להמצאת אישורים בדבר מצבו הכלכלי של המבקש הינה דרישה בלתי סבירה אשר מקשה על המבקש וחוסמת אותו מזכות הגישה לערכאות.
לעניין זה, הפנה המבקש להחלטת נשיא בית משפט זה בבקשת אגרה דומה, שם נקבע כי יש לפטור את המבקש מתשלום אגרה בגין העתירה.
2. המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, נקודת המוצא היא שבעל דין המבקש להביא עניינו בפני בית המשפט, נדרש לשאת בתשלום האגרה כשיעורה בדין, אלא אם פטור הוא מאגרה. על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים מצטברים - האחד, הוכחה בדבר העדר יכולתו לשלם את האגרה, כך תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "התקנות") קובעת כי בקשה לפטור מאגרה תוגש "בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סומך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". התנאי השני דורש כי ההליך מגלה עילה.
לאור הקבוע בתקנות, טענה המשיבה כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו על מנת שיקבל פטור מאגרה.
כן טענה, כי מדובר בבקשה לאקונית, חסרה ובעיקר - לא מבוססת ושאינה נתמכת ולו במסמך אחד, מלבד התצהיר שהוא חסר כשלעצמו וכי המבקש גם לא ציין את מאמציו לגיוס כספים אלה.
לעניין התנאי השני, טענה המשיבה כי סיכויי העתירה נמוכים מאוד. לטענתה, כפי שנקבע בפסיקה, זכותה הריבונית של מדינה לקבוע מי יכנס בשעריה. במקרה דנן בקשת המבקש סורבה "מטעמים ביטחוניים". לטענת המשיבה, בהתחשב במתחם המשפטי בו עסקינן, מתחם הביקורת השיפוטית בעניינים אלה צר, לא כל שכן, כאשר שיקול הדעת נסמך על שיקולים ביטחוניים. ולפיכך סיכויי העתירה נמוכים עד מאוד.
עוד הוסיפה וטענה המשיבה, כי בנוסף לאמור לעיל, העתירה אף הוגשה בשיהוי, שכן בקשת הסירוב התקבלה ביום 22/11/11 ואילו העתירה הוגשה אך ביום 29/01/12, בלא בקשה לארכה או כל טעם להסבר השיהוי.
3. כאמור, על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים מצטברים.
גם אם אניח כי המבקש עומד בתנאי הראשון, לאור האמור בתצהירו ובאמור בתגובתו לתגובת המשיבה, הרי שנראה, כי לאור הנימוק לסירוב הכניסה, הנשען על טעמים ביטחוניים, והשיהוי בהגשת העתירה, ובשים לב להוראות בדבר תקינות מעשה המנהל, כי המבקש אינו עומד בתנאי הנוסף ועל כן לא מצאתי לפטור את המבקש מתשלום האגרה.
האגרה תשולם עד ליום 19.3.12.
אם לא תשולם האגרה עד המועד הנ"ל, תימחק העתירה.
ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ב, 06 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.