אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסולין ואח'

אסולין ואח'

תאריך פרסום : 20/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נתניה
18771-05-09
20/10/2010
בפני השופט:
סמדר קולנדר-אברמוביץ

- נגד -
התובע:
1. יניב אסולין
2. שלמה בן שטרית
3. חיון גסטון

הנתבע:
פאב קינזי קיי יזמות אומנות הבילוי והפנא י ע"י ב"כ עוה"ד יגאל רוזנקרץ
פסק-דין

פסק דין

כמפורט בכתב התביעה ביום 25.12.08 ביקש התובע מס' 1 יניב אסולין לחגוג את יום הולדתו עם חבריו בפאב קינזי , הנתבע. הוא תיאם טלפונית עם נציג הנתבע את האירוע ואף שלח רשימה של 8 אנשים שיגיעו לחגוג עימו בפאב. ביום האירוע הוא הגיע למקום סמוך לשעה 22.00 ונכנס למקום. לאחר כחצי שעה הוברר לו שהסלקטורית שעומדת בכניסה למקום אינה מאפשרת כניסת שני חבריו שהגיעו, שלמה בן שטרית וחיון גסטון – תובעים מס' 2 ו-3. לטענתם היא עשתה כן בשל חזותם המזרחית של תובעים 2 ו 3. מאחר ונשללה כניסת התובעים בחר אף התובע לעזוב המקום. התובעים הגישו תביעתם בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם לאור מעשי עובדי הנתבע, אשר לטענתם פעלו באפליה ובניגוד לחוק, בסך 150,000 ₪ - סך של 50,000 ₪ עבור כל אחד.

הנתבע בכתב הגנתו הכחיש שקיימת מדיניות אפליה במקום. לטענתו העובדה שתובעים מס' 2 ו3 לא הוכנסו למקום שכן עוררו את חשדה של המארחת . התובעים החלו להתנהג באופן גס ובוטה ועל כן נמנעה כניסתם למקום.

בדיון שהתקיים בפני העידו התובעים מס' 1 ו-2 וכן עד מטעמם שאף הוא הגיע למקום ונמנעה כניסתו. מטעם הנתבע העיד אהוד ישראלי ממנהלי המקום.

השאלה העומדת לדיון הינה האם נמנעה כניסת התובעים מס' 2 ו 3ל מקום בשל צבע עורם וזאת בניגוד לחוק.

סעיף 3 א' לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים התשסא 2000 (להלן:"החוק") קובע שמי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות או מוגבלות.

התובעים 2 ו-3 העידו שכאשר הגיעו למקום לא הסכימה המארחת להכניסם למקום, כאשר אותה עת נכנסו המשיכו להכנס אנשים בעלי צבע עור בהיר.

מנגד העיד אהוד ישראלי, מבעלי הנתבע, שהיה אותו זמן במקום. הוא העיד שהמארחת לאור התנהגות התובעים החליטה לפנות אליו כפי שנהוג במקרים כגון אלה. הוא הגיע וצפה בתובעים מתוך המועדון ממרחק של 2-3 מטר מבעד לחלון שהינו חד כיווני, (ראה עמ' 14 שורות 25-33 ועמד 15 שורות 1-3), כאשר לאחר שצפה בהם נתן הוראה שלא להכניסם. כן העיד שכאשר עזבו אחד מהם זרק סיגריה על המארחת (ראה עמ' 11 שורות 10-13). למרות חקירתו הנגדית עדותו זו לא נסתרה.

עלי לציין שהתובע מס' 1 שאף הוא ממוצא מזרחי העיד שנכנס למקום בתחילת הערב עם שני חבריו, שניהם ממוצא מזרחי שהאחד מהם צבע עורו שחום. כן העיד שלפני יום זה ואף לאחר אותו ערב היו פעמים שהכניסו אותו למקום והיו כאלה שלא.

גם מר יוסי בוארון שהגיע להעיד מטעם התובעים העיד אף הוא שהינו ממוצא מזרחי כאשר באותו היום לא נכנס למקום אולם בעבר ואף לאחר האירוע היו פעמים שנכנס למקום והיו פעמים שלא נכנס.

מר ישראלי העיד בענין זה שכאשר המקום מגיע לתפוסה מלאה לא ניתן להכניס עוד אורחים ועל כן יכול ובפעמים האחרות בהם לא הוכנסו התובע והעד היה זאת מסיבה אחרת.

התובעים טוענים להחלת החזקה הקבועה בסעיף 6 (2) לחוק הקובעת שאם הוכיח התובע שהנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה; אזי פעל הנתבע בניגוד לסעיף 3 לחוק.

לאור האמור לעיל מסקנתי הינה במקרה דנן לא הוכחה החזקה שכן לא הוכח שכניסתם למקום של אלה הנמנים על אחת הקבוצות המאופיינות בסעיף 3 לחוק הותנתה בתנאי שקיומו לא נדרש ממי שאינם נמנים עם אותה קבוצה.

אין מחלוקת שאחרים, כולל התובע וחבריו נכנסו, כאשר איני סבורה שהעובדה שנמנעה אפשרות התובעים 2 ו3 להכנס נבעה בשל מוצאה או חזותם.

עלי לציין שבר"ע (מחוזי יר') 478/08 ג.י.א.ת. ניהול והשקעות בע"מ נ' ארז מור, תק-מח 2008(3), 13795 , 13801 (2008) נקבע שהמחוקק לא קבע, כי בהעדר הסבר מצד הנתבע לסירובו לספק מוצר או שירות, קמה חזקה שהסירוב מהווה הפליה אסורה לפי סעיף 3 לחוק:

"כפי שצוין בדברי ההסבר לחוק, מטרתו היא לטפל בהפליה כנגד אדם "רק בשל השתייכותו לקבוצה, ובמיוחד קבוצה שיש לגביה היסטוריה של הפליה בעבר" (הצ"ח 2871, תש"ס, עמ' 370). החוק לא התיימר להטיל על בעלי עסקים פרטיים חובה מוחלטת לנהוג בשוויון כלפי שווים: "החוק נותר נאמן להגדרת המינימום של שוויון גם בהשוואה להסדרים סטטוטוריים אחרים בתחום השוויון המחייבים מתן ייצוג הולם לקבוצות מיעוט" (מ' כהן-אליה, "החירות והשוויון בראי החוק לאיסור הפליה במוצרים ובשירותים", עלי משפט, ג', תשס"ג, 15, בעמ' 23)."

המחוקק בחר בדרך זו במטרה להשיג איזון בין אינטרסים משני סוגים, כשמצד אחד קיימת השאיפה להגן על כבודו של אדם מפני השפלה הכרוכה בהפלייתו "מחמת השתייכות קבוצתית או מאפיינים אחרים ... המנויים בחוק" ומצד שני האינטרס להגן על האפשרות של הפרט לצרוך מוצרים ושירותים שונים .

המסקנה המתחייבת היא, שעל מנת שתצמח עילת תביעה על-פי החוק, על התובע להראות כי הפגיעה בו נעשתה בשל השתייכותו לאחת מאותן קבוצות שהוגדרו בחוק, ובמקרה דנן הדבר לא הוכח. לעניין החוק, אין די בפגיעה בעקרון השוויון.

במאמר מוסגר אציין אינני רואה לנכון לברר, במסגרת ההליך דנן, האם הנתבעת נהגה בחוסר תום לב בסרבה להתיר לתובעים להיכנס, ולו מהטעם שטענה זו לא נטענה. השאלה, אם הותרת שיקול דעת למבקשת האם להתיר כניסתו של פלוני לתחום הבר, אם לאו (ובלבד שאין מדובר בהפליה על פי החוק או על פי דברי חקיקה רלוונטיים אחרים), מתיישבת עם חובת תום הלב או עם עקרונות חוזיים אחרים, אינה שאלה קלה. התשובה לשאלה זו תלויה, בין היתר, בעובדות הספציפיות של המקרה. האם, למשל, מי שמגיע למקום בילוי מסוים, כדוגמת המועדון, רשאי להניח מראש כי לא ייעשה סינון של הנכנסים וכי בהכרח יוכל להיכנס (כשם שכנראה יוכל להניח לגבי כניסה למרכול)? האם יתכן שעצם הצבתה של "מארחת" בכניסה, מלמדת על כך שמדובר בבית עסק שמעיד על עצמו כי הותיר בידיו שיקול דעת האם להתיר כניסה לתחומו, ובלבד שיעמוד בהוראות החוקים הנוגעים בדבר? אגב, מהראיות עולה, כי התובעים ידעו עוד בטרם הגיעו למקום שלא כל המבקשים לבוא בשערי הבר אכן נענים בחיוב.

מדובר בשאלות כבדות משקל, שלא נטען לגביהן, שלא הובאו ראיות שתאפשרנה הנחת התשתית העובדתית הנדרשת לבירורן ושחורגות מגדרה של המחלוקת כפי שהיא נתחמה במקרה דנן. לפיכך, גם אם ניתן להניח שהתובעים אכן נפגעו מהסירוב להכניסם לבר, לא ברור שעסקינן בפגיעה המקימה עילת תביעה. מכל מקום, עילת התביעה הנטענת, המבוססת על החוק, לא הוכחה. ראה לענין זה בר"ע 478/08 שצוינה לעיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ