אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אסדי נ' בנק הפועלים כרמיאל סניף האירוסים 12240 ואח'

אסדי נ' בנק הפועלים כרמיאל סניף האירוסים 12240 ואח'

תאריך פרסום : 18/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
18590-07-10
05/12/2010
בפני השופט:
אברהים בולוס

- נגד -
התובע:
ח'אלד אסדי
הנתבע:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ

החלטה

לפניי בקשה לסילוק התובענה על הסף.

האם המשיב רשאי לעתור לחיובו של המבקש לפצותו בשל סירוב המבקש לפרוע המחאותיו והכרזתו כמוגבל, בהסתמכו על עוולות הרשלנות ולשון הרע . או שמא דרכו חסומה, כפי שסבור המבקש, מפאת העובדה שהמשיב לא ראה למצות את זכותו בהגשת ערעור לגריעת חלק מההמחאות שסורבו או כולן, בהתאם וכפי הדרך שהותוותה בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 ( להלן: החוק) ?

זו השאלה הטעונה תשובה, אך לפני שאגש למלאכת ההכרעה, אציג תחילה עובדות רקע שאינן שנויות במחלוקת, כן טענות הצדדים.

רקע כללי;

מנספחי התביעה, עולה כי ביום 1.6.09 המבקש שיגר הודעה למשיב, לפיה האחרון הוכרז כלקוח מוגבל מאחר והתמלאו בעניינו הוראות סעיף 2(א) לחוק. בעקבות הגבלה זו, אף שוגרה להמשיב הודעה מהמפקח על הבנקים בהתאם לסעיף 3 לחוק, לפיה הוכרז כמוגבל בנסיבות מחמירות, ככל הנראה מפאת קיומה של הגבלה קודמת.

כן יצויין כי, דבר הכרזתו של המשיב כלקוח מוגבל בנסיבות מחמירות פורסם בין השאר ברשימת הלקוחות והחשבונות המוגבלים, שבנק ישראל שוקד על פירסומה מעת לעת.

מכאן, נטען בכתב התביעה, שהמבקש אשר גרם להגבלת חשבונו של המשיב והביא עליו נזקים רבים, חייב לפצותו בגין מלוא נזקיו.

תמצית טענות הצדדים;

המבקש טען, כי דין התביעה נגדו להידחות מאחר והמשיב לא הגיש ערעור בהתאם להוראות החוק ולהסדר הספציפי שנקבע בו. הכוונה, כך נטען, להליך הקבוע בסעיף 10(א) לחוק, שבגדרו ניתן ואפשרי לעתור לגריעת שיקים מרשימת השיקים המסורבים, ובכך להביא לביטולה של ההגבלה.

נטען כי, הימנעות המשיב מהגשת ערעור על הכרזתו כלקוח מוגבל, מהווה מצידו ויתור על הזכות להעלות טענה כלשהי נגד הגבלת חשבונו המתנהל אצל המבקש. כפי גישת המבקש, מתקיים בנסיבות השתק שחוסם את דרכו של המשיב ונסיונו הפסול לניהול "משפט בתוך משפט" שלא כדין, או למצער חזקה שמלמדת כי אין בטענותיו לעניין הגבלת חשובונו מאום, שנועדו אך להטריד את המבקש.

עוד נטען בבקשה כי, דרכו של המשיב חסומה גם מפאת חוסר תום הלב שדבק בהתנהגותו. לגישת המבקש, העובדה שהמשיב ראה לוותר על זכותו להלך במסלול המיוחד הקבוע בחוק, מעידה כאלף עדים אודות התנהלות הנגועה קשות בחוסר תום לב, דבר שמצדיק סילוקה של התובענה כבר בשלב המקדמי בו נמצא ההליך.

המשיב, משום מה, ראה בתגובתו לטעון לגופן של המחלוקות, תוך הצגת המסכת העובדתית וטיעוניו המשפטיים העומדים ביסוד תביעתו, דבר שאין בינו לבין הבקשה המונחת בפניי ולא כלום. יתרה מזאת, המשיב אף הגדיל בתגובתו עת סטה מתביעתו וראה להעלות דרישה נוספת "לביטול ההגבלה", שלא קיבלה אף ביטוי בכתב טענותיו. מכל מקום, משתמע מהתגובה שהמשיב מתנגד לדחיית התביעה על הסף ומבקש כי ינתן לו יומו.

יצויין שהמבקש הגיש ביום 28.11.10 תשובה לתגובה שבמסגרתה הוא חדד את טיעוניו שנפרשו בבקשתו.

דיון והכרעה;

אסיר תחילה מדרכי את טענותו של המבקש לפיה דין התביעה דחייה משום התנהלותו של המשיב הנגועה בחוסר תום לב.

עצם העובדה שהמשיב לא ראה לעתור לגריעת המחאות מאלו שהובאו במניין לעניין ההגבלה ובהתאם למסלול המותווה בחוק, לא מלמדת כי דבק בהתנהלותו פגם כלשהו היורד לשורש העניין גם לא חוסר תום לב. זכותו של המשיב שלא למצות זכויות דיוניות, גם זכותו לבחור בהותרת ההגבלה על כנה. בין זה לבין הכתמת המשיב בחוסר תום לב, וככזה שמצדיק סילוק תביעתו על הסף, הדרך עוד ארוכה.

כעת אגש לטענתו העיקרית בה אוחז המבקש ולפיה דרכו של המשיב חסומה לנוכח זניחתו למסלול הקבוע בחוק, שמאפשר תקיפה ישירה לסירובו של המבקש לפרוע את ההמחאות.

נכון הדבר שהמחוקק בענייננו עצב במסגרת החוק את הדרך לתקיפת סירובם של המחאות שהובאו במניין לעניין ההגבלה, גם מנה מפורשות את העילות בסע' 10 (א) לחוק, אשר מצדיקות התערבותו של בהמ"ש. אולם, לפי עניות דעתי, עצם העובדה שהמשיב בכר בענייננו לוותר על מסלול זה, אין הדבר חוסם את תביעתו לפיצויים בהתבסס על עוולות מפקודת הנזיקין גם לא חוק לשון הרע. אלא, סבורני, שבפני המשיב מניעות נקודתית או חלקית אשר חוסמת את דרכו מלהעלות טענה מאלו שהיה בידיו להציגן באתו מסלול מיוחד, והוא יהיה כבול בהנחה שלו צעד באותה דרך מיוחדת אזי עתירתו הייתה נדחית. זוהי מסקנתי אותה אבאר להלן, אך כרקע אביא בתמצית את ההלכה עליה משליך המבקש את יהבו תוך ישום הלכה זו על המקרה בו עסקינן.

כלל זה הוחל תחילה על הליכי ערר והשגה של נישום הקבועים בחוק או בתקנות, ושלגביהם נקבע כי בהיותם הליכים ייחודיים שהמחוקק התווה, אזי אין הנישום יכול להיזקק להליכי התביעה הרגילים נגד רשויות המס אלא במקרים קיצוניים. (ראו, ע"א 175/77 מדינת ישראל נ' רמאדאן, פ"ד לב(2) 673, 675-674; ע"א 306/78 קרוליק נ' עזבון המנוח פנחס, פ"ג לג(1) 496, 499; ע"א 1130/90 חברת מצות ישראל בע"מ נ' עיריית קרית אתא, פ"ד מו(1) 778, 782; רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4) 481, 492).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ