אנקונינה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה, שהגישו הנתבעים (להלן: "המבקשים"), להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים במוסד לביטוח לאומי (להלן: "הועדה"), אשר קבעה בהחלטתה מיום 10.8.11 כי לתובע (להלן: "המשיב") נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 28% כתוצאה מתאונת דרכים מיום 26.11.09 (להלן: "התאונה"), אשר הוכרה גם כתאונת עבודה, לפי הפירוט הבא:

נכות בשיעור של 20% לפי סעיף 72(4)בII לקובץ תקנות המל"ל, בגין סחרחורות;

נכות בשיעור של 10% לפי סעיף75(2)ב לקובץ תקנות המל"ל, בגין צלקות באפרכסת שמאל ומסביב לה.

גדר המחלוקת

1.לטענת המבקשים נפל פגם מהותי בקביעת הועדה, באשר זו התקבלה מבלי שעמד בפניה מלוא תיקו הרפואי של המשיב, בו תועד בין היתר רקע רפואי רלוונטי בתחום הנוירולוגיה, לרבות תיעוד בגין נסתגמוס קל, עובר לתאונה וללא קשר אליה.

2.בהקשר זה מפנים המבקשים לרישומים מתיקו הרפואי של המשיב, אשר צורפו כנספח ב' לבקשתם, כמפורט להלן:

א.ברישום מיום 18.2.00 אובחן המשיב כסובל "מנסטגמוס קל ירידה בראיה בעין שמאל מזה חצי שנה";

ב.ברישום מיום 4.5.00 תועד כי המשיב נפל על ראשו, נחבל ואיבד הכרתו והתלונן על כאבים בצד שמאל של הראש;

ג.ברישום מיום 17.7.05 תועד כי המשיב איבד הכרה והתלונן על "כאבי ראש וסחרחורות ללא רקע חבלתי";

ד.ברישום מיום 8.9.06 תועד כי בעת רכיבה על סוס, נפל המשיב, ללא קסדה לראשו.

3.לשיטת המבקשים, העדר התייחסותה של הועדה למידע זה מלמד כי התיעוד הרפואי המלא לא עמד בפניה או למצער נעלם מעיניה.

4.לפיכך, עותרים המבקשים להתיר להם הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה ו/או א.א.ג אשר יבדוק את המשיב, יקבע נכותו הצמיתה, אם בכלל, ויחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין נכות המשיב, בשים לב לעברו הרפואי.

5.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, לא נפל כל פגם בהליך בפני הועדה. סברת המבקשים לפיה התיעוד הרפואי הרלוונטי בתחום הנוירולוגיה לא עמד בפני הועדה אינה מבוססת ואינה הגיונית וממילא, אין לתיעוד רפואי זה כל נפקות לקביעת נכויותיו, אשר אינן מתחום הנוירולוגיה.

המסגרת הנורמטיבית

6.סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") קובע כי:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו." [ההדגשה אינה במקור].

7.מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל נעשה במקרים חריגים. בין המקרים החריגים שבהם ניתן לתת היתר לסתור את הקביעה, הוזכרו טעמים משפטיים הנוגעים לפגם שנפל בהליך שנוהל במל"ל או במקרים שבהם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה (ראה: רע"א 43452-10-11 רביבו נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) והאסמכתאות המובאות שם).

8.מכאן, שניתן לומר כי הטעמים המיוחדים שבעל הדין צריך לשכנע את בית המשפט בדבר קיומם, עשויים להיות - בעיקרון - בשני מישורים: טעמים משפטיים - כגון: שההליך הקודם של קביעת דרגת הנכות על פי דין אחר היה נגוע בפגם מהותי, כמו תרמית או עקב פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי וטעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של הנפגע.