אניטזדה נ' הוט מובייל בע"מ

פסק דין

1.בחודש יולי 2012 או בסמוך לכך, רכש התובע אצל הנתבעת עשרה קווי טלפון כשבכוונתו להפעיל קו אחד בלבד מתוכם, בעוד שבתשעה האחרים מדובר יהיה בחבילה של "לא דברת – לא שלמת".

2.לטענת התובע, בעקבות רכישת הקווים הוא בקש לרכוש אצל הנתבעת 9 כרטיסי סים קטנים שיתאימו למכשיר "אייפון 4", אלא שהיא שלחה אליו 10 כרטיסים בגודל לא מתאים ולכן סרב הוא לקבלם מידי השליח.

למרות זאת, כך לטענת התובע, ביום 29.7.12 חייבה הנתבעת את כרטיס האשראי של אשתו בסכום של 400 ₪ ובהמשך זיכתה אותו בעקבות פניותיו אליה, בסכום של 301 ₪ בלבד ובאיחור של כחצי שנה. התנהלות זו של התובעת גרמה לו, לטענתו, "להכנס למינוס רציני שכן הוא מתפרנס בקושי ואלה סכומים שמאוד קשים לו".

3.בנוסף לזה, כך מוסיף וטוען התובע, בשלב מסוים שינתה הנתבעת את מסלול החיוב שלו ב- 9 הקווים הנ"ל מ"לא דברת – לא שלמת" לתשלום חודשי של 90 ₪ ובכך גרמה לו נזק נוסף.

4.להוכחת טענותיו הציג בפני התובע את פירוט החיובים שלו אצל הנתבעת לחודש ינואר 2013, המסתכם ב- "0" ולעומתו את פירוט חיובי כרטיס האשראי של אשתו לחודש ספטמבר 2013 המלמד על כך שהנתבעת חייבה אותו בחודש זה בסכום של 89.76 ₪ (ת/3). חיובים נוספים מופיעים גם קודם לכן ביום 23.8.12 בו מדובר בסכומים של 280.64 ₪ ו- 195.64 ₪ (ת/1).

5.להגנתה טוענת הנתבעת כי בעקבות פניית התובע אליה בגין חיוב של 351 ₪ ביום 29.7.12 (ולא 400 ₪ כטענתו – ר' ת/1), בעבור כרטיסי הסים הלא-מתאימים שנשלחו אליו, היא זיכתה אותו באותו הסכום – ר' החזרים בסך 48.41 ₪ ב- 11.11.12, 260.86 ₪ ב- 1.1.13 ו- 41.73 ₪ ב- 15.1.13. הווה אומר, השלמת החזר בך 351 ₪, כ- 3 וחצי חודשים מאז בוצע החיוב. באשר לטענות התובע בדבר שינוי המסלול טוענת הנתבעת כי מנוי מס' 058-4404770 שבבעלות התובע אכן הועבר לתכנית שבמסגרתה הוא החל להיות מחויב בסכום חודשי של 89 ₪, אלא שחיוב זה כולל דקות שיחה, הודעות סמס וגלישה ללא הגבלה, בעוד שבמסגרת התכנית הקודמת – חבילת שימוש "10+" הוא נהנה מ- 50 דקות שיחה, 50 הודעות סמס ו- 10mb גלישה, כשכל חריגה מעבר לאלה, היתה כרוכה בעלויות נוספות.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מבדיקת חשבוניות התובע עולה שמדובר במנוי פעיל העושה שימוש ענף במכשיר ותכנית החיוב ב- 89 ₪ מיטיבה עמו באופן משמעותי שכן לו היה נשאר בתכנית הקודמת, היה נדרש לשלם בגין החריגות סכומים גבוהים הרבה יותר.

לטענת הנתבעת המתבססת על "בדיקת המערכת", ביקש התובע עצמו את השינוי באמצעות אתר האינטרנט שלה ולכן אין היא יכולה להוכיח זאת בראיות.

6.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בראיות השונות שהוצגו בפני, הבהרתי לתובע כי לטעמי בגין הסעיף הראשון לתביעתו, אין הוא זכאי לפיצוי שכן קבל מהנתבעת זיכוי מלא כנגד הסכום ששילם (גם אם באיחור מה). עם זאת המלצתי לצדדים לקיים ביניהם פגישה לצורך בירור נושא שינוי המסלול והחיובים שבוצעו בעקבותיו ולעדכנני בתוצאותיה.

7.נציג הנתבעת התבקש על ידי לבדוק את חשבוניות החיוב ב- 10 קווי הטלפון השייכים לתובע ולשחזר אחורה, החל מחודש ינואר 2013 ועד עתה, איזה קווים חויבו בכל חודש ובאילו סכומים.

במקביל, רשמתי לפני את הצהרת נציג הנתבעת, מר מחמוד מנצור, לפיה הוא מוכן לקבל את טענת התובע כי לא ביקש לעבור מסלול ולכן תהיה הנתבעת מוכנה לזכותו בגין החיובים בסך 89 ₪ החל מינואר 2013 ואילך ולהעבירו בחזרה אל המסלול המקורי. מנגד, הבהרתי לתובע כי היה ויסתבר כשבמהלך חודשים אלה נעשו שימושים בקווים, כי אז יחויב חשבונו לפי תנאי המסלול המקורי "10+".

8.מהודעות התובע ונציג הנתבעת שהוגשו לתיק בית המשפט מאז ניתנה החלטתי לעיל, אני למדה כי לטענת התובע בפגישה שהתקיימה ביניהם הוצע לו החזר בגין חיובים במשך 7 חודשים וכי הוא סרב להצעה זו, דרש החזר בגין 9 חודשי חיוב ופיצוי נוסף בסך 600 ₪.

מנגד טוען נציג הנתבעת כי לאחר שהתובע ביצע שינוי שהחזיר אותו אל מסלול החיוב המקורי "10+", הוצע לו זיכוי רטרואקטיבי בגין 7 חודשים (מרץ 13-ספטמבר 13), סה"כ 623 ₪ בתוספת ביטול חוב שהצטבר לו אצל הנתבעת בעקבות ביטול הוראת קבע וכן פיצוי בס 650 ₪ שישולם לו על מנת להפיס את דעתו, אלא שהתובע סרב והוא מבקש כי אורה על קיום דיון נוסף בטענותיו כלפי הנתבעת.

9.על בסיס האמור בהודעות שהוגשו מטעם שני הצדדים ולאחר ששמעתי עדויותיהם ועיינתי בראיות כאמור, סבורני כי אין מקום לקיום דיון נוסף בתביעה זו ואני מחליטה בה כדלקמן:

משלא מצאתי במסמך הנושא את הכותרת "פירוט שימושים לטלפון 0584404770" ראיה לשימושים שביצע התובע בקו זה, שכן בפרטי "המספר המחייג" מופיע מספר אחר – 0574494770, אני יוצאת מנקודת הנחה שהתובע לא אמור היה להיות מחויב בגין 7 החודשים 2/13 ועד 8/13 באותם 89.76 ₪ בהם הוא חויב (זאת, על רקע הצהרת נציג הנתבעת לפיה הוא מניח לטובתו כי לא בקש את שינוי המסלול). לכן, דעתי היא כי על הנתבעת להשיב לתובע סכום כולל של 628.32 ₪.

לנוכח נכונותה לעשות כן, ובצדק לטעמי – תבטל הנתבעת גם את חובו של התובע בגין החודשים ספטמבר – אוקטובר 13', חוב הנובע מביטול הוראת הקבע שלו.

הנתבעת תפצה את התובע בסכום נוסף של 450 ₪ (50 ₪ לכל חודש בגינו הוא חוייב בתשלום שהוא לא אמור היה להיות מחוייב בו).

10.בשולי הדברים אעיר כי סכום התביעה בו נקב התובע בכתב תביעתו - 30,000 ₪ מופרז הוא לאין ערוך. כבר נפסק בעבר (ר' לדוגמא דברי כב' השופטת ברק נבו בת"ק 14084-01-09 אטיה נ' קווים תחבורה ציבורית בע"מ) כי "...יש להבחין בין המקרים המוצדקים, לבין מקרים שבהם אזרח מנצל את בית המשפט לתביעות קטנות ואת קלות הגישה אליו, לצורך הגשת תביעה מופרכת, בשל ענין של מה בכך, שכל אדם סביר היה מבליג לגביו, או להגשת תביעה שהבסיס שלה אמנם דרישה מוצדקת, אך הפיצוי הראוי הוא קטן, והתובע מגיש תביעה על אלפי או עשרות אלפי שקלים...".

11.סוף דבר – את סכומי ההשבה והפיצוי שפורטו בסעיף 9 לעיל, תשלם הנתבעת לתובע בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הם הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.