אנוקוב נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהוטלה על המבקש למשך 60 יום בתאריך 22.10.09 בגין גרם תאונת דרכים.

נסיבות התאונה הינן כדלקמן :

בתאריך 22.10.09 בשעה 0830 לערך נהג המבקש רכב מרצדס ברחוב בן גוריון בנתניה ובהתקרבו לירידה לכביש 2 פגע ברכב טויוטה שעמד לפניו בפקק תנועה. מעוצמת הפגיעה נהדף רכב הטויוטה קדימה ופגע ברכב יונדאי שעמד לפניו. כתוצאה מהתאונה ניזוקו שלושת כלי הרכב ונחבל נהג הטויוטה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק החקירה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות וזאת מהנימוקים הבאים:

בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ' מדינת ישראל נקבע ע"י כבוד השופטת פרוקצ'ה :

" שיקול הדעת הניתן לאיש משטרה לענין זה בנוי משני רבדים : האחד-רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני-עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו ".

על בית המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה לאחריותו של המבקש לגרם התאונה וקיומה של מסוכנות בהמשך נהיגתו.

תיק החקירה שהוגש לעיוני טרם הושלם אך חומר הראיות הנמצא בו והכולל הודעות של המבקש ושל שני הנהגים המעורבים, תרשים וטיוטא חלקית של דו"ח בוחן מעלה קיומן של ראיות לכאורה.

שני הנהגים המעורבים מוסרים בהודעותיהם כי בעת שעמדו בפקק תנועה פגע המבקש בחלקו האחורי של רכב הטויוטה והדף אותו לעבר היונדאי. שני כלי הרכב המעורבים היו בעמידה. לטענת המבקש ביקש להשתלב בנתיב נסיעת כלי הרכב המעורבים אך נהג הטויוטה בלם בפתאומיות ולכן פגע בו מאחור. נהג הטויוטה מתאר בהודעתו כי רכב המבקש פגע בו מאחור כאשר נמצא בסטייה ובזווית כלפי רכבו. גרסאות המבקש והמעורבים מצביעות על קיומן של ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג בחוסר זהירות, סטה עם רכבו לעבר רכב הטויוטה, לא שמר ממנו מרחק, פגע בו והדף אותו לעבר רכב נוסף.

מסוכנותו של נהג נמדדת באמצעות שני מקורות כפי שנקבע על ידי כבוד השופט מלץ בבש"פ 513/88 מדינת ישראל נ' רז גוליו :

" השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות : התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות"

המבקש אוחז ברישיון נהיגה משנת 2000 וכבר צבר לחובתו 15 הרשעות קודמות. בין הרשעותיו עבירות חוזרות של נהיגה במהירות מעל למותר ואי ציות לתמרורים.

בשנת 2005 הורשע המבקש בגרם תאונת דרכים עקב נהיגה בקלות ראש שגרמה לחבלה של ממש ונדון לפסילת רישיון נהיגה למשך שנה.

הגם שבתאונה הנוכחית לא נגרם נזק חמור לרכוש ולא נגרמה חבלת גוף קשה הרי שנסיבות אירוע התאונה בצירוף עברו התעבורתי של המבקש והעובדה כי מדובר בתאונת דרכים שנייה בה מעורב המבקש, יש בהם כדי להצביע על קיומה של מסוכנות בהמשך נהיגתו.

לפיכך, לא נפל פגם בשיקול דעתו של הקצין הפוסל ואיני מוצאת עילה להתערב בהחלטתו.

הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר את ההחלטה למשיבה ובאמצעות פקס' מס' 086237087 לב"כ המבקש.

תיק החקירה יוחזר למשיבה.

ניתנה היום, כ"ד חשון תש"ע, 11 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.