אנואר נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

1.לבית הדין הוגש ערעור גית אנואר (להלן:"המערער") על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 29.10.08 אשר קבעה לו 0% נכות לצמיתות, בגין הפגיעה באצבע שלוש בידו השמאלית.

2.המערער טוען כי למרות ממצאים דומים בין הועדה מדרג ראשון מיום 6.1.08 לועדה לעררים מיום 29.10.08, כאשר הועדה מדרג ראשון קבעה עבור הממצא נכות זמנית של 10% עד 31.7.08 ואילו הועדה לעררים קבעה 0% נכות מבלי לנמק את החלטתה, כאשר המצב הרפואי הדומה.

3.המשיב טוען כי דין הערעור להידחות. עיקר הערעור אינו באשר לנימוקי ההחלטה אלא בדבר עצם ההחלטה הרפואית של הועדה ומסקנתה כי אין לקבוע אחוזי נכות למערער.

עוד טוען המשיב כי הועדה הראשונה מדרג ראשון אליה מתייחס המערער קבעה נכות זמנית ובחנה את מצבו של המערער פעם נוספת לאחר החלמתו ב-4.8.08 וקבעה 0% נכות כפי שקבעה הועדה לעררים, בשל החלמתו.

בנוסף ומבלי לקבוע כי החלטת הועדה אינה מנומקת, טוען המשיב ,כי יש שינוי בין שתי האבחנות בוועדה מדרג ראשון אל מול החלטת הועדה לעררים, כאשר הועדה מדרג ראשון התקשה המערער לקבל את פרק ה-DIP ואילו בוועדה לעררים מאצה רק קושי בכפוף במעלות הסופיות, ממצא שאינו מקנה נכות.

ההכרעה

4.לאחר שבחנתי את נימוקי הערעור ונימוקי התשובה המפורטים לעיל כמו גם את הפרוטוקולים של שתי הועדות מדרג ראשון והועדה לעררים, דין הערעור להידחות מכל נימוקי המשיב שפורטו לעיל.

אוסיף ואומר כי הממצא הרפואי בוועדה מדרג ראשון מיום 15.2.08 שונה מהממצא של הועדה מ-4.8.08 ואף שונה עוד יותר מהממצא בוועדה לעררים מיום 29.10.08.

לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בפעולות הועדה, כמו גם החלטתה נומקה כראוי ועל כן דין הערעור להידחות.

בקשת רשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ו אייר תש"ע, 10 מאי 2010, בהעדר הצדדים.