אמנו נ' אביטן

פסק דין

על פי אותן ראיות שאני מייחס להן את מלוא המשקל אני קובע שהוכח בפניי שהנתבע הזמין אצל התובע, פנקסי קבלות, שבהן פורט בין השאר מספר הח.פ. של החברה. התובע הכין דוגמא של הקבלה, כאשר הוא הוסיף ספרה נוספת למספרים של הח.פ. שמסר לו הנתבע, והוא ביקש מהנתבע לבדוק לו את ההגהה ולבדוק את הנוסח של דף פנקס הקבלות.

פקידה של הנתבע, קיבלה את הפקס שבו היה דף של פנקס הקבלות, ובהתאם לבקשת התובע, היא חתמה על הפקס שהיא קיבלה והחזירה פקס לתובע עם חתימתה.

כאשר קיבל התובע את הפקס עם החתימה הוא הכין פנקס קבלות, אשר בו היה מספר אחד מיותר- נוסף למספר של הח.פ.

מעובדות שהוכחו בפניי ברור שאם לא היה התובע מקבל אישור של פקידת הנתבע על נוסח של פנקס הקבלות הוא לא היה מדפיס את הקבלה שבה הוסף מספר אחד, אבל מכיוון שהגיעה בחזרה אותו דף שהוא חתום על ידי הפקידה של הנתבע, הוא הניח במידה גבוהה של סבירות שהנוסח מאושר ולכן הוא הדפיס את הקבלות. הוא הדפיס את פנקס הדבקות.

התובע אומר כי עבור קבלות שהנפיק לנתבע מגיע לו סכום של 300 ₪. חייב הנתבע לשלם לתובע עבור הקבלות שהודפסו לו חרף העובדה שהודפסו בטעות וזאת בעקבות האישור של הפקידה את הנוסח שכלל טעות.

לכן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 300 ₪ כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 23.2.10 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ואגרת משפט בסך של 150 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"א, 21/12/2010 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

קלדנית: מירי ק