אמזלג נ' טורס ואח'

החלטה

בקשת הנתבעת מס' 1 להעברת מקום הדיון מחמת העדר סמכות מקומית, נדחית.

עולה מבקשת הנתבעת מס' 1 כי היא נוהגת להתקשר בעסקאות עם לקוחותיה בשני אופנים: האחד הינו באמצעות עסקה טלפונית המבוצעת באמצעות מרכז ההזמנות הטלפוני שלה (המצוי באשקלון), והשני הינו באמצעות הגעת הלקוח אל אחד מסניפיה.

בענייננו, אין חולק כי שיטת ההתקשרות היתה מן הסוג הראשון, משמע – עסקה טלפונית.

כפי שעמדתי על הדברים בהחלטתי מיום 21.2.11 בעניין ת"ק 40243-12-10, בנאי נ' תיירות ואח', בשיטה של התקשרות טלפונית (או באמצעות האינטרנט) עם חברה המספקת שירותי תיירות כדוגמת הנתבעת, יש לראות את ההתקשרות כאילו נוצרה משני צידיו של קו הטלפון. הטעם לכך הוא, שבשיטת התקשרות טלפונית נהנה ספק השירות מיתרון אדיר של זמינות ונגישות כלפי קהל רחב של לקוחות, לרבות לקוחות שאינם מתגוררים בסמוך למשרדי הספק ומתקשים להגיע אליו פיזית. בנסיבות שכאלה, אין לקבל את הפרשנות שמבקשת הנתבעת להחיל, ולפיה מקום יצירת ההתחייבות הוא במקום בו קיבלה בשיחה טלפונית את הצעת הלקוח (באשקלון). פרשנות זו משמעותה, שכל עוד הספק מעוניין במכירת שירותיו, הוא מוכן שלא להטריח את הלקוח להגיע למשרדיו, אך משבוצעה הזמנה או עסקה ומתגלע סכסוך בקשר אליה, על הלקוח לכתת רגליו אחר הספק.

בתי המשפט כבר עמדו, במספר הזדמנויות, על כך שבנסיבות בהן הנתבעת משקיעה מאמצים לקשור עסקאות טלפוניות עם לקוחות המצויים בכל רחבי הארץ, שעה שמטרתה לפרוץ את הגבולות המקומיים, לא ראוי להעלות טענות בדבר חוסר סמכות מקומית. (בשא (חיפה) 22199/04 חברת הדקה ה-90 נ' חליווה שי; ת"ק 2047-09-08 הדקה ה-90 נ' תמר פרידמן; תק (י-ם) 4137/05 חקיקיאן אסף נ' הדקה ה-90 בע"מ).

על יסוד האמור לעיל וכן בהתחשב בעובדה שהתובע, על פי הנטען, הינו נכה צה"ל הנתמך בשירותיו של מלווה, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"א, 07 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.