אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אל קרינאוי נ' עירית רהט

אל קרינאוי נ' עירית רהט

תאריך פרסום : 20/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
48180-02-12
10/02/2013
בפני השופט:
יניב בוקר

- נגד -
התובע:
עירית רהט
הנתבע:
זהרה אל קרינאוי

החלטה

בפני בקשתה של המבקשת כי אורה למשיבה להפקיד ערובה להוצאותיה, בהתאם לסמכותי שבתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א") וזאת במסגרת תביעתה של המשיבה כנגד המבקשת, להשבה של כספים שנגבו בדרך של עיקול משכרה של המשיבה בגין חיובים בדמי ארנונה נטענים, לטענת המשיבה שלא כדין, ולפיצוי בגין רשלנות והוצאת לשון הרע בשל הליכי העיקול, בסך כולל של 85,105 ₪.

יפים לעניין זה הדברים הבאים מתוך החלטתו של כב' הש' מלצר ברע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פורסם בפדאו"ר-גוגל:

"תקנה 519 לתקסד"א מסדירה את סוגיית המצאת הערובה לתשלום ההוצאות והיא קוראת כך:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות".

עיקר תכלית התקנה היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים. עם זאת, אין הכוונה להגביל את הגישה לבית המשפט רק לבעלי אמצעים. על כן, בית המשפט יפעל בנושא זה במתינות, תוך הפעלת שיקול דעת זהיר לגבי אופן הבטחת הוצאות המשפט. ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647 (1990) (להלן: פרשת אויקל); ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז (3) 846 (1993); רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד (2) 845 (2000); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 751-750 (מהדורה עשירית, 2009) (להלן – גורן, 2009).

הפסיקה התוותה כללים מדריכים וסוגי מקרים שבהם ייעשה שימוש בתקנה זו, בשים לב להיעדר קריטריונים בתקנה עצמה. מקובל כי בעת שקילת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות (אשר נחשבת לזכות בעלת אופי חוקתי מן המעלה הראשונה ואף כזכות המהווה תנאי בסיסי לקיומן של שאר זכויות היסוד – ראו: פרשת אויקל; רע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577 (1997) (להלן: פרשת ארפל); ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ החיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נז (5) 433, פסקה 12 לפסק הדין (2003)) לבין זכותו של הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו (ראו: רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח', פ"ד נח (5) 865 (2004) (להלן: פרשת איברהים)). שיקול הדעת של בית המשפט בבואו להחליט בעניין תקנה 519(א) לתקנות רחב הוא (עיינו: פרשת איברהים, שם, בפסקה 5). בית המשפט מביא בחשבון גם שיקולים נוספים, כגון: סיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי בהגשת התביעה וכן מיהות הצדדים. במסגרת זו ניתן אף משקל למידת תום הלב בנקיטת ההליך. עיינו והשוו: פרשת אויקל; פרשת איברהים, שם, שם; דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים, תהליכים ומגמות 99-31, 112-1 (תשס"ז).

שיקול משמעותי נוסף שהתווסף החל משנת 1992 לסוגיה נכבדה זו מתמקד בפגיעה-בכוח בזכות הקניין של התובע באמצעות האפשרות להטיל עליו ערובה להוצאות הנתבע. לגישתו של ד"ר שלמה לוין במחקריו, על בית המשפט, המיישם את העקרונות שהובאו לעיל, ליתן עתה גם משקל לזכות הקניין ככזו, לאחר שזו הוכרה כזכות חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (עיינו: שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית 30-27 (מהדורה שניה, 2008 – תשס"ח) (להלן: תורת הפרוצדורה האזרחית, 2008). כן ראו: פרשת איברהים, שם, בפסקה 3). בהערת אגב אציין כי השפעה

דומה של זכויות יסוד חוקתיות על הפרוצדורה האזרחית אנו מוצאים בשנים האחרונות גם באירופה בהתבסס על הוראות קונסטיטוציוניות שונות ועל האמנה האירופאית לזכויות האדם. זכות הגישה לערכאות קבועה שם בסעיף 6(1) לאמנה הנ"ל ומכוחה נקבע בערכאות אירופאיות שונות (לרבות בבריטניה) כי חיוב תובע מחוסר יכולת ליתן ערובה להבטחת הוצאות הנתבע עלול להגיע כדי הפרת זכות הגישה לערכאות." (ההדגשות שלי י.ב.).

שיקולים נוספים נזכרו בהחלטתה של כב' הש' א' חיות ברעא 2310/10 לידיה והבה אבו קבע נ' מדינת ישראל, האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פורסם בפדאו"ר-גוגל:

"במסגרת בחינת בקשה להטלת ערובה יבחן בית המשפט את כלל השיקולים הצריכים לעניין כגון סיכוייו ומורכבותו של ההליך, שיהוי בהגשת התובענה ומקום מגוריו ומצבו הכלכלי של התובע." (ההדגשה שלי – י.ב.).

נבחן, אם כן, שיקולים אלו בענייננו.

לעניין סיכויי ההליך, לא ניתן לומר, כבר עתה, כי סיכוייה של המשיבה קלושים, שכן נדמה כי המבקשת טרם ערכה בירור של ממש אודות השאלה המרכזית העומדת לדיון, והיא שאלת העילה לחיובה בדמי הארנונה שעוקלו משכרה.

כך השיב בעניין זה המצהיר מטעם המבקשת: " ש. האם בדקתם בכלל האם המשיבה היתה יכולה להיות מחויבת בתשלום הארנונה? ת. לא." (ההדגשה שלי – י.ב.).

ודוק, אינני מקבל את טענת המבקשת לפיה התביעה חסרת סיכוי בשל חוסר סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בה, משום שהמבחן הצריך לעניין זה הינו מבחן הסעד והסעד הנתבע הוא סעד כספי שבסמכותו של בית משפט השלום.

ראה לעניין זה ההחלטה בבר"מ 7363/09 מרכז משען נ' עיריית תל אביב יפו, פורסם בפדאו"ר-גוגל וכן הדברים הבאים מתוך ד"ר הנריק רוסטוביץ בספרו ארנונה עירונית, מהדורה חמישית, ספר שני, עמודים 1484-1485:

"בסעיף 5 לחוק בתי המשפט לענינים מינהליים יש הבחנה בין עתירה מנהלית לבין תובענה מנהלית בהתאם לתוספת השלישית לחוק. תובענה כספית בענייני ארנונה לא נמנית בתוספת השלישית. נמצא כי הסמכות לדון בה היא לבית המשפט הרגיל, ומבחן הסעד הנתבע לקביעת סמכות בית המשפט נותר בעינו.

לא ניתן לתבוע השבת כספים בעתירה מנהלית. חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים לא ביטל את האפשרות לפעול בתקיפה עקיפה גם בתחומים בהם ניתן לפעול מלכתחילה בדרך של עתירה מנהלית בתקיפה ישירה. שלילת המסלול הקבוע של תביעה כספית בבית המשפט האזרחי , צריכה להיעשות במפורש על ידי המחוקק. ואכן, ההלכה הרווחת היא, כי הסמכות לדון בתביעת השבה נתונה לבית משפט שלום או לבית המשפט המחוזי בהתאם לגובה הסכום שהשבתו נתבעת.

בתובענות אלו מתבררות אגב אורחא אותן שאלות, שהתבררו בבית משפט הגבוה לצדק, לפני חקיקת חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ