אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אל על ודיזנהויז יפצו נוסע שהוטס בחברה זרה למרות שרכש כרטיס של אל על

אל על ודיזנהויז יפצו נוסע שהוטס בחברה זרה למרות שרכש כרטיס של אל על

תאריך פרסום : 15/02/2007 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ת"א
10378-06
13/02/2007
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
אקרמן יוחנן
הנתבע:
1. אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
2. דיזנהויז רמת השרון 1982 בע"מ
3. תשלובת ישראכארט

פסק-דין

1.         בפניי תביעה קטנה לתשלום סך של 8,230 ש"ח.

2.         התביעה מכוונת כלפי שלושה נתבעים והיא משתרעת על פני לא פחות מאשר 15 עמודים תמימים.

3.         בבסיס התביעה עומדות שתי טענות מרכזיות של התובע.

טענתו הראשונה היא שלמרות שקנה כרטיס טיסה של אל על מנתב"ג לוורשה, הרי שבפועל הוא הוטס לוורשה במטוס של חברת התעופה הפולנית לוט, דבר שגרם לו חרדות קשות כל משך הטיסה לוורשה. טענה זו מכוונת נגד הנתבעת 1, אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ ( להלן: "אל על"), שהנפיקה את כרטיס הטיסה, ונגד הנתבעת 2, דיזנהויז רמת השרון (1982) בע"מ ( להלן: "דיזנהויז"), שמכרה לו את כרטיס הטיסה.

טענתו השניה של התובע היא שנדרש שלא כדין לשלם תוספת תשלום בגין משקל ייתר במטענו, בטיסה חזרה מוורשה לנתב"ג. טענה זו מכוונת נגד אל על, דיזנהויז, והנתבעת 3, תשלובת ישראכרט ( להלן: "ישראכרט").

נדון בטענות כסדרן.

4.         אין חולק כי התובע רכש באמצעות דיזנהויז כרטיס טיסה של אל על. אין גם חולק כי בפועל בוצעה הטיסה באמצעות מטוס וצוות של חברת התעופה הפולנית לוט. הדבר נעשה במסגרת הסכמי Code Sharingהמהווים הסכמים לשיתוף פעולה בין חברות תעופה.

5.         תקנה 3(ג) לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003 מטילה על סוכני הנסיעות את החובה לגלות למי שרכש באמצעותם חבילת תיור, את זהות המוביל. במקרה דנן לא קויימה החובה האמורה על ידי דיזנהויז. הדבר עלה מפורשות מהודאתה של נציגת דיזנהויז: " אני לא זוכרת שהודענו לו שהטיסה היא במסגרת קוד- שרינג." (ע' 1 לפרוטוקול).

6.         אל על טוענת כי לה עצמה אין כל דרך להודיע לנוסע על כך שהטיסה תבוצע על ידי חברת תעופה אחרת, משום שאין לה קשר עימו, להבדיל מסוכן הנסיעות. טענה זו אינה מקובלת עליי. אל על יכולה פשוט לציין על גבי כרטיס הטיסה שהיא מנפיקה, במילים מפורשות, כי הטיסה תבוצע במסגרת הסדר של Code Sharing. אמנם, מעדותה של נציגת דיזנהויז עולה כי בפועל קיים סימון מסויים על גבי כרטיס הטיסה, שבא לידי ביטוי בשיטת הספרור של הכרטיס, וכי סימון זה מלמד כי הטיסה תבוצע במסגרת הסדר Code Sharing, אלא שסימן זה ידוע רק לסוכני נסיעות ויודעי חן, ואין הוא מוכר לנוסע הרגיל. אדם רגיל שמעיין בכרטיס הטיסה שהנפיקה אל על במקרה דנן, יסבור לפי תומו כי הטיסה תבוצע באמצעות אל על, ואין הוא יכול להעלות על דעתו שהטיסה תבוצע על ידי חברה אחרת. כל סימני הזיהוי המופיעים על גבי הכרטיס הם סימני הזיהוי המקובלים של אל על.

העובדה שחובת ההודעה הוטלה על סוכני הנסיעות לפי תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003, אין פירושה שאל על עצמה פטורה ממתן הודעה כאמור. כרטיס הטיסה הוא למעשה חוזה בין אל על לנוסע, ולכן אין זה מתקבל על הדעת להטעות את הנוסע, ולו גם על דרך המחדל, בענין זהותה של החברה שתבצע בפועל את הטיסה.

7.         סבורני כי זוהי זכותו הבסיסית של מי שרוכש כרטיס טיסה של אל על, מתוך העדפה עקרונית לטוס בחברה ישראלית ולא בחברה זרה (ויש רבים כאלה), לדעת מראש ומבעוד מועד כי רצונו לא יתגשם וכי בסופו של דבר הוא ימצא עצמו על טיסה זרה. הנוסע אינו חפץ שמטלטלים אותו ממקום למקום, ואין זה משנה באמצעות מי.

8.         התובע טוען כי ביקש לטוס באמצעות אל על דווקא, משום שכך הוא נוהג מאז ומתמיד, ובענין זה עדותו מהימנה עליי. מכל מקום, גם אם אניח לטובת דיזנהויז כי התובע לא נקב מפורשות ברצונו לטוס באמצעות אל על, אלא ביקש טיסה זולה לפולין, עדיין היתה מוטלת חובה הן על דיזנהויז והן על אל על, להודיע לו מיהי חברת התעופה שתקיים את הטיסה. דיזנהויז היתה צריכה לעשות כן בהודעה פוזיטיבית לתובע, בעת ביצוע ההזמנה, ואילו אל על היתה יוצאת ידי חובתה לו דאגה שכרטיס הטיסה שהונפק לתובע ישקף על פניו בשפה ברורה את העובדה שהטיסה תתבצע באמצעות חברה אחרת למרות שהוא נושא את סימני הזיהוי של אל על.

9.         על כן, התובע זכאי לפיצוי בגין העובדה שהוטס במטוס של חברת לוט, כאשר סבר מלכתחילה כי יטוס באמצעות אל על. ברור שהגילוי המאוחר גרם לו עגמת נפש. יחד עם זאת, אין ספק שקיימת הגזמה רבה מצידו של התובע בתיאור הסבל שעבר עליו במהלך הטיסה לפולין.  בנסיבות הענין, יש לפסוק לתובע פיצויי עגמת נפש בסך של 900 ש"ח, סכום המשקף את עלות הטיסה לוורשה.

10.        התובע טוען כי לא היה מקום לחייבו בתשלום של 160 דולר בגין משקל ייתר בטיסה חזרה ארצה.

התובע חוייב בגין 8 ק"ג משקל עודף, לאחר שנמצא כי שתי המזוודות שהפקיד לבטן המטוס שוקלות 31 ק"ג, כ- 11 ק"ג מעל המשקל המותר להובלה בבטן המטוס. נציגת אל על הסבירה כי אל על נוהגת שלא לגבות תשלום בגין משקל עודף של עד 3 ק"ג, ולכן מתוך המשקל העודף של 11 ק"ג בוצעה הפחתה של 3 ק"ג והתובע חוייב אך ורק בגין 8 ק"ג משקל עודף. התעריף לחיוב מעוגן בתקנות של ארגון יאט"א, הוא הארגון הבינלאומי של חברות התעופה, אשר קובעות כי בגין כל ק"ג עודף יחוייב הנוסע ב- 1.5% מהמחיר הגבוה ביותר לטיסת מבוגר בכיוון אחד במחלקת תיירים.

11.        לא מצאתי ממש בטרוניה של התובע על כך שמכשיר השקילה של המזוודות אינו מפיק פלט מודפס וגם לא מצאתי ממש בטענתו לפיה שקלו בטעות גם את מטען היד שלו, ולא רק את שתי המזוודות שהועמסו לבטן המטוס. על גבי הכרטיס נרשם בכתב יד "2/31", שפירושו, שתי מזוודות במשקל כולל של 31 ק"ג.

12.        עם זאת, אל על לא טרחה לציין מדוע חוייב התובע בתעריף של 20 דולר לכל ק"ג משקל עודף. אל על לא ציינה מהו המחיר הגבוה ביותר לטיסת מבוגר בכיוון אחד, כדי שניתן יהיה ליישם לצורך הענין את כללי החישוב שנקבעו בתקנות של ארגון יאט"א. אם 20 דולר משקפים 1.5% ממחיר הטיסה, מכאן שמחיר הטיסה בכיוון אחד לוורשה במחלקת תיירים הוא 1,333 דולר. נתון זה בלתי מתקבל על הדעת, ואל על משום מה לא טרחה להסביר את התחשיב לפיו חוייב התובע בתשלום של 20 דולר בגין כל ק"ג עודף. בנסיבות אלה, אין מנוס מעריכת תחשיב לפי מחיר הכרטיס ששולם בפועל על ידי התובע. המחיר לכיוון אחד היה 220 דולר. בגין 8 ק"ג משקל עודף צריך היה התובע להיות מחוייב ב- 12% ממחיר כרטיס הטיסה בכיוון אחד (8 ק"ג X1.5%). מכאן שהחיוב צריך להיות 26 דולר ולא 160 דולר. על כן יש להשיב לתובע סך השווה ל- 134 דולר, ובש"ח, סך של 563 ש"ח.

13.        אין כל ממש בטענות התובע נגד ישראכרט בגין התשלום ששילם עבור המשקל העודף. אין המדובר בעיסקה שבוצעה במסמך חסר, שכן התובע שילם את התשלום בגין המשקל העודף באמצעות כרטיס האשראי שלו, אשר הועבר במכשיר נקודת מכירה, והתובע אף חתם על השובר לתשלום. על כן, התביעה נגד ישראכרט נדחית.

14.        לא מצאתי כל ממש ביתר טענותיו ומענותיו של התובע בענין נזקים נוספים שנגרמו לו כביכול.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ