אל נ' כהן

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית על סך של 15,462 ₪.

על פי המפורט בכתב התביעה התובע רכש מן הנתבע מנוע לרכבו. לטענתו לאחר שבועיים ממועד הרכישה החלו להופיע בעיות בתפקוד המנוע והתברר לו כי המנוע שנמכר לו אינו תקין. הנתבע סרב להחליף את המנוע הנתבע לקח את הרכב לרשותו לשבוע ימים לצורך תיקון המנוע. התובע קיבל חזרה את הרכב לרשותו ומיד היו בעיות. על פי הפניית הנתבע הגיע התובע עם הרכב למכונאי רכב אחר, אשר לאחר כשבוע הודיע לו כי המנוע לא שווה את עבודת התיקון הנדרשת. מכונאי נוסף בדק את המנוע וחיווה דעתו כי מדובר במנוע לא תקין.

התובע תובע את הוצאותיו, מחיר המנוע, ירידת ערך של הרכב ועוגמת נפש.

2.הנתבע טוען כי התובע אכן רכש ממנו מנוע, אך הרכישה הייתה ביום 5.0.10 ולא ביום 10.10.10, כטענת התובע. לשיטתו הדיווח על התקלה לא היה שבועיים לאחר רכישת המנוע אלא חודשיים, ימים אחדים לפני תום תקופת האחריות על המנוע. התובע קיבל את הרכב לידיו על מנת לבחון את מקור התקלה וחוות הדעת שהתקבלה ממספר גורמים עמם התייעץ היא כי הבעיה נובעת מנסיעה ללא מים ברדיאטור. הנתבע טוען כי החליט לתקן את התקלה על חשבונו על ידי חריטת ראש המנוע אשר התעקם עקב ההתחממות. לאחר מספר ימים שב התובע לנתבע וטען כי אינו מרוצה מן התוצאה. התגלתה בעיה חמורה יותר והנתבע הציע, על פי טענתו, להחליף את המנוע במנוע אחר.

הנתבע טוען כי הציב בפני התובע שתי אפשרויות- תיקון המנוע על חשבונו של הנתבע או לחילופין החלפתו באחר בהשתתפות של הנתבע בסך של 600 ₪. הנתבע בחר באפשרות הראשונה. אז שב התובע לנתבע וטען כי יש זיוף במנוע ודרש את שטר המכר של המנוע. לשיטת הנתבע התובע קיבל אתה שטר כבר פעמים לפני כן.

3.התנהל דיון לפני בו נשמעו התובע והנתבע. התובע השיב לטענת הנתבע ואמר כי אל הייתה כל בעיית מים. הוא הגיע בפעם הראשונה למוסך של הנתבע, עם תלונה כי המנוע אינו תקין בנסיעה. כך שלא יכול להיות שהייתה בעיית מים. לטענתו הנתבע לא הציע לו את שתי החלופות כמפורט בטיעוניו. עוד יש לציין כי התובע אישר כי המנוע אשר הותקן על ידי הנתבע "עבר טסט".

4.לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים, הנני מוצאת לנכון לדחות את התביעה. להלן עיקר טעמי-

א.התובע טוען כי המנוע לא היה תקין כבר מרגע התקנתו וכי למעשה בכל שלב לא היה תקין. טענתו זו אל מתיישבת עם העובדה כי הרכב עבר טסט כאשר המנוע מותקן בו.

ב.לוח הזמנים לו טוען התובע אינו מתיישב עם טיעוניו. התובע טוען כי רכש את המנוע ולאחר שבועיים הופיעו בעיות, הוא פנה לנתבע והרכב היה אצלו למשך שבוע ימים. מיד לאחר שיצא מן הנתבע שוב החלו בעיות הוא עבר למסוך במגד אל כרום. כלומר כל ההליך נמשך שבועות אחדים.

אולם, התובע טוען כי במוסך במג'ד אל כרום היה הרכב מיום 16.2.11 ועד ליום 22.2.11. כלומר ארבעה חודשים לאחר רכישת המנוע. לא ברור מה התרחש במשך כל אותם ארבעה חודשים. נוכח לוח זמנים זה יש לבכר את גירסת הנתבע, הנתמכת במסמכים על פיה התובע הביא את הרכב למוסך בטענה כי המנוע אל תקין רק כחודשים לאחר רכישת המנוע ולא שבועיים לאחר מכן.

ג.התובע תובע בגין אובדן של 12 ימי עבודה שהרכב לא היה איתו. כלומר בשאר הימים הרכב כן נסע עם המנוע. ונלמד כי מדובר בתקופה של חודשים ולא של שבועות אחדים. כיצד אם כן ניתן לומר כי המנוע כלל לא היה תקין?

ד.חוות הדעת של המכונאי שצירף התובע לתביעתו מציינת כי המנוע אינו תקין מאחר "ויש לו בעיה מעשן חזק שורף שמן מנוע ומאבד מים והמים בורחים דרך האגזוסט וזאת אומרת שצריך להחליף את המנוע באחד תקין או לתקן אותו." אין בחוות דעת זו כל הסבר מה גרם לאי תקינות במנוע. האם אובדן המים הוא אשר גרם לאי תקינות במנוע או שמא ההפך הוא הנכון. המנוע הוא אשר גרם לתופעה של אובדן המים. גם חוות דעת השמאי מטעם התובע ניתנה בסוף חודש 3/11, מציינת כי התגלו נזילות שמן מנוע וכי שריפת שמן גבוהה מהמקובל וחימום יתר של המנוע כתוצאה מאיבוד מים. מסקנתו היא כי המנוע אינו תקין. לא מובהר האם מקור איבוד המים המקורי אינו קודם לאי תקינות המנוע.

ה.לעניין זה יש לציין כי הנתבע הסביר כי נסיעה ללא מים, מכל סיבה שהיא גורמת לנזק למנוע. נלמד כי התובע נסע תקופות ארוכות עם הרכב. בין רכישת המנוע והתקנתו לפני הפניה הראשונה למוסך וכן לאחר מכן. במהלך תקופה זו הרכב עבר טסט עם המנוע. כלומר לא כל הזמן היה לא תקין.

5.לאור כלה אמור לעיל דין התביעה להדחות. התובע לא הוכיח כי המנוע אכן היה לא תקין. הוכח לפני כי הרכב עם המנוע נסע תקופה לא מבוטלת לאחר התקנתו. הרכב עבר טסט וכי מוסכם על כל הצדדים כי הייתה בעיית מים. בין אם מקור הבעיה כזה או אחר, הרי אם הבעיה הופיעה מיד לאחר היציאה מן המוסך, כיצד המשיך התובע לנסוע ברכב ולגרום בכך נזק למנוע?

הנתבע נתן לתובע את כל השירות במסגרת האחריות מבלי לדון בשאלה מה גרם לאותו הנזק. העובדה היא כי רכב נסע לאחר כל תיקון שערך הנתבע, בין אם במסגרת אחריותו ובין אם לאו.

6.מבלי לגרוע מן האמור לעיל אציין כי גם אם הייתי מוצאת כי הוכח לפני קיים היה ליקוי כשלהוא במנוע הרי שהתובע לא הוכיח נזקיו הנטענים. ראשית מסוכם על שני הצדדים כי התובע לא נזקק להוסיף לנתבע כל תשלום שהוא על התיקונים אשר נערכו. התיקונים הנדרשים על פי חוות דעת השמאי במנוע לא בוצעו. התובע טוען כי החליף את הרכב באחר בהפסד של 6,500 ₪ בשל הליקויים בו. לא הוצג לפני כל מחירון וכל עסקת החלפה וכן לא כל חוות דעת שמאי המפרטת מה הם כלל הליקויים ברכב ומה ירידת ערכו. לא כל שכן, אם תיקון הליקויים על פי חוות דעת השמאי עולים כ- 5,000 ₪ , מדוע הופחת סך של 6,500 ₪ ממחיר המחירון כנטען? דומה כי קיימים ליקויים נוספים. עובדה המחזקת את גרסת הנתבע בדבר ליקויים אחרים הגורמים לאובדן המים.

7.לאור כל האמור לעיל הנני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 750 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.