אל טורי(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

1.לפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום ברמלה (מ"י 15870-08-10) מיום 19.8.10 (כב' השופטת ש.קיסר), בגדרה הוארך מעצרו של העורר, בפעם החמישית, למשך 5 ימים (עד יום 23.8.10).

2.החשד המיוחס לעורר הוא כי ביום 6.8.10, יחד עם אחר, פצע קשה את הקורבן. על פי החומר המצוי בתיק, האחר הוא זה שירה, והחשד הוא כי העורר היה נוכח עימו במקום.

ככל הנראה ברקע לאירוע עומד סכסוך דמים קשה בין פלגים של המשפחה.

3. כאמור, בימ"ש קמא האריך את מעצרו של העורר חמש פעמים, ובהחלטותיו השונות הוא ציין כי אם לא תהיה התפתחות משמעותית בחקירה, ישקול לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

4. עד יום 19.8.10 לא הייתה כל התפתחות משמעותית, ולאחר שנערך הנספח לבקשה, הגיעו לידי צוות החקירה מידעים נוספים מיום 5.8.10 ו – 6.8.10. הוסבר בבימ"ש קמא, וכך גם בפניי, כי בשל תקלה מסוימת, החומר לא הועבר לצוות החקירה מבעוד מועד.

ניכר כי בימ"ש קמא התלבט האם מדובר בחומר חדש המצדיק את הארכת המעצר, וזוהי השאלה שעומדת בפני להכרעה בערר.

5.בימ"ש קמא ציין בהחלטתו כי המסמכים שהוגשו מצביעים על התפתחות המצדיקה, בהתחשב בחומרת העבירה המיוחסת לחשוד, הארכת מעצר נוספת. עם זאת, לא קצב את מלוא ימי המעצר כפי שנתבקשו על ידי ב"כ המשיבה.

6.אף אנוכי התלבטתי בשאלה האם ניתן לראות בחומר כ"חומר חדש" המצדיק היעתרות לבקשה, ובסופו של דבר אני סבורה כי במכלול השיקולים יש מקום לקבל את הערר באופן חלקי במובן זה שאקצר מעט את תקופת המעצר, ואבאר: אמנם המידע היה בידי משטרת ישראל עוד בתאריכים 5.8.10 ו – 6.8.10, וכאמור לא הועבר לצוות החקירה. עם זאת, עיון במסמכים מצביע על כך כי מדובר בחומר משמעותי, שדורש עריכת פעולה מסוימת, והחשש הוא שאם העורר ישוחרר, הדבר עלול להביא לשיבוש החקירה. התחשבתי גם בחומרת החשד המיוחס לעורר, ואני סבורה כי כלל השיקולים מצדיק לאפשר להשלים את החקירה, שהיא מורכבת ומסובכת מטבע הדברים, בעוד העורר שוהה במעצר.

יחד עם זאת, מקובלים עליי גם דברי השופטת קמא כי אם בעקבות הבדיקות הנוספות שתיערכנה לא יהיה שינוי משמעותי נוסף, לא תהא הצדקה להארכת מעצר נוספת.

7.סוף דבר, אני מקבלת את הערר באופן חלקי ומקצרת את המעצר ביום אחד, ובמלים אחרות המעצר יימשך עד יום 22.8.10 שעה 12:00.

ניתנה והודעה היום י' אלול תש"ע, 20/08/2010 במעמד הנוכחים.

ליאורה ברודי, שופטת

הוקלד על ידי: רחלי עוז