אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אל חאג מוחמד ואח' נ' עירית נתניה

אל חאג מוחמד ואח' נ' עירית נתניה

תאריך פרסום : 24/12/2013 | גרסת הדפסה
פק"ח
בית משפט לענינים מקומיים נתניה
25599-12-13
16/12/2013
בפני השופט:
הדס רוזנברג שיינרט

- נגד -
התובע:
1. דרגאם אל חאג מוחמד
2. חנן אל חאג מוחמד

הנתבע:
עירית נתניה

החלטה

1. בפניי עתירה שהוגשה ע"י המבקש כנגד התראה מספר 45468, שהוצאה ע"י אגף הפיקוח העירוני בעיריית נתניה, לסילוק קרוואן שהציב המבקש שלא כדין וללא היתר ברח' המרכבה באזור התעשייה הישן בעיר. ההתראה הוצאה ע"י המשיבה מכוח סמכותה עפ"י סעיף 235(3) לפקודת העיריות ( נוסח חדש), הקובע כי העירייה מוסמכת למנוע ולהסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב, וכן מכוח סעיף 42(א)(1) להוראות חוק עזר לנתניה ( שמירת הסדר והניקיון ), התשמ"ג – 1982, הקובע הוראות ספציפיות ביחס לסילוק מכשולים ומטרדים ברחוב.

2. בתגובתה לבקשה טענה עיריית נתניה כי ביהמ"ש לעניינים מקומיים אינו מוסמך לדון בהתראה שהוצאה מכוח פקודת העיריות ומכוח חוק העזר, שכן הסמכות העניינית לדין בבקשה נתונה לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

3. סעיף 5 (1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס- 2000, קובע כדלקמן:

" בית משפט לעניינים מנהליים ידון באלה –

עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית)";

סעיף 8(א) לתוספת הראשונה לחוק, קובע סמכותו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים לדון בעניין הנוגע להחלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים; לענין זה, "אישור" - בכל דרך ולרבות החלטה שלא לאשר.

4. בהתאם לסעיף 55(א) לחוק בתי המשפט ( נוסח משולב ), התשמ"ד-1984:

" בית משפט לעניינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם ".

5. ברע"א 11224/04 המועצה המקומית פרדסיה נ' בלונדר, קבע ביהמ"ש העליון כדלקמן:

" הגענו לכלל מסקנה, כי הסמכות לדון בהשגות על פעולות מינהליות של רשות מקומית נתונה, בסייג הקבוע בפרט 8(א) לתוספת ובהיעדר הסדר מיוחד, לבית המשפט לעניינים מינהליים, ואינה נתונה לבתי המשפט האזרחיים. זאת, ללא קשר לשאלה האם הופעל שיקול דעת על ידי הרשות טרם ביצועה של הפעולה המינהלית או האם מדובר ב"פעולה טכנית" גרידא".

6. ברע"פ 847/07 גרשון נ' עיריית חיפה ( פורסם בנבו ), נדונה החלטת עירייה לדרוש מאדם לפנות את דוכנו, וזאת בדומה לעניין נשוא הבקשה דנן. ביהמ"ש העליון פסק:

" בקשת המבקש כנגד המשיבה עומדת היא במישור השלטוני, בתחום שבין האזרח לרשות, כמי אשר ממלאת את תפקידה הציבורי על פי דין ותו לא. בענייננו, המבקש תוקף את החלטת המשיבה לפנות את דוכנו. פעולות מנהליות המבוצעות על ידי הרשות המקומית הינן בגדר "החלטה של רשות" כמפורט בסעיף 8(א) לתוספת הראשונה לחוק. צא ולמד, כי הסמכות העניינית לדון בהשגותיו של המבקש ביחס לפעולה מנהלית זו תהא נתונה, למעט פעולה הטעונה אישור שר הפנים, לבית-המשפט לעניינים מנהליים (ראו רע"א 11224/04 המועצה המקומית פרדסיה נ' מוריס בלונדר ואח', פ"ד נט (5) 473), כאשר בין העניינים המנויים בתוספת הראשונה המצויים תחת סמכותו של בית-המשפט לעניינים מנהליים נכללות כאמור גם החלטות של רשות מקומית או של נושאי משרה בה.  

 

זאת ועוד. בדרישה לסילוק דוכן רוכלות שהוצאה כנגד המבקש, צויין בסופו, כי אם לא יסולק הדוכן תוך התקופה האמורה, תהא העירייה רשאית לסלקו ולגבות מהמבקש הוצאות סילוק. יפים לעניין זה דברים שנאמרו ברע"א 11224/04 דלעיל, בעמ' 477 לפסק הדין:

 "בהגדרת הביטוי 'החלטה של רשות' שבסעיף 2 לחוק..נקבע במפורש כי, 'מעשה או מחדל' של הרשות מהווה אף היא 'החלטה של רשות' לצורך החוק. לפיכך, גם אם מתייחסים לדרישת התשלום כאל פעולה פיסית גרידא, אשר בוצעה באופן טכני וללא הפעלת שיקול דעת מטעם הרשות, הרי שעל פי לשונה הרחבה של ההגדרה האמורה יש לקבוע כי דרישת התשלום באה בגדרו של פרט 8 (א) לתוספת".

קל וחומר, כאשר עסקינן בפעולה בה הרשות מפעילה את שיקול דעתה. תכלית החוק הינה להעמיד לבחינה ולביקורת את שיקול דעתה המנהלי של הרשות ואת דרך פעולתה. תכלית זו תתגשם תחת שבטו של בית המשפט לעניינים מנהליים" (הדגשות שלי – ה.ר.ש ).

 

7. מהות העתירה שבפניי הנה השגה כנגד פעולה מנהלית של עיריית נתניה, להבדיל מעניין הנוגע לביצוע עבירות לפי פקודת העיריות. יישומן של הוראות הדין והפסיקה על עובדות המקרה בו עסקינן, מובילני למסקנה כי צודקת המשיבה בטענתה לפיה הסמכות העניינית לדון בעתירה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

8. נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ