אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אל אפיניש(עציר) נ' מדינת ישראל

אל אפיניש(עציר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 11/02/2010 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
24248-01-10
21/01/2010
בפני השופט:
טלי חימוביץ

- נגד -
התובע:
עומר אל אפיניש (עציר)
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט מגד) בתיק ב"ש 6/10 מיום 18.1.10, לפיה דחה את בקשת העורר להכריז על מעצרו כמעצר לא חוקי.

העובדות

ביום 29.10.09 הוגש כנגד העורר כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע, אשר מייחס לו ביצוע שורה של עבירות רכוש (ת.פ. 4076/09 להלן: "התיק הראשון").

ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד לסיום ההליכים נגדו (ב"ש 9785/09), וביום 05.11.09 שוחרר העורר בהחלטת כב' השופט מגד, בתנאים מגבילים.

בתאריך 10.12.09 הפר העורר את תנאי השחרור, ובגין כך הגישה המשיבה לבית המשפט כתב אישום נוסף (ת.פ 4419/09), ושתי בקשות, האחת – עיון חוזר בהחלטת השחרור מיום 05.11.09, (ב"ש 11279/09), במסגרת התיק הראשון, והשנייה -  בקשה לעצור את העורר עד לסיום ההליכים נגדו, במסגרת התיק השני (ב"ש 11278/09).

בהחלטת בית משפט קמא, מיום 03.01.10, במסגרת דיון בב"ש 11279/09, נקבע, כי אין מקום להורות על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים וכי "עד תום המשפט יחולו התנאים שנקבעו בתיק ב.ש. 9785/09..." בתוספת ערב נוסף.

על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית משפט זה (ב"ש 20022/10) במסגרתו הוחלט, ביום 05.01.10, כי העורר ייעצר, ותבחן חלופת מעצר שונה.

אין חולק כי לעורר בוצעה הקראה במסגרת ת.פ. 4419/09 (התיק השני) במסגרת המועד הקבוע בחוק.

כמו כן, אין חולק כי טרם בוצעה הקראה במסגרת ת.פ. 4076/09 (התיק הראשון).

העורר הגיש לבית משפט קמא בקשה לשחררו לאלתר מהמעצר, בהיות המעצר בלתי חוקי עקב אי ביצוע הקראה בתיק הראשון ת.פ. 4076/09 ( ב"ש 6/10), באשר לטענתו, הוא נעצר במסגרת הבקשה לעיון החוזר (בתיק הראשון), ולא במסגרת הבקשה למעצר עד תום ההליכים בתיק השני, ומאחר ובתיק הראשון לא קוימה הקראה וחלף המועד החוקי, הרי מעצרו פקע.

בית משפט קמא קבע בהחלטתו, כי "מעיון בחומר שהוגש לי עולה, כי בתאריך 05.01.10 הורה בית משפט המחוזי בתיק ב.ש. 20022/10 לעצור את המבקש עד מתן החלטה אחרת, וכן הורה כי יוגש תסקיר מעצר בעניינו. בנסיבות אלה כל עוד המבקש עצור בתיק ב.ש. 20022/10, הבקשה שבפני הנה אקדמית. לא ניתן להכריע בה כל עוד לא הסתיים הדיון בתיק נשוא ההחלטה בערר".

על החלטה זו הוגש הערר שבפני.

ב"כ העורר טוענת, כי העורר עצור כיום בגין החלטה שניתנה במסגרת התיק הראשון, בו לא בוצעה הקראה - ולכן יש לשחררו לאלתר. לטענתה, במסגרת התיק השני לא נידונה בקשת המשיבה לעצור את העורר עד לסיום ההליכים,  ולכן, ובהעדר החלטה על מעצרו, אין משמעות לעובדה שבוצעה בו הקראה, לעניין חוקיות המעצר. אין לראות בהחלטת בית משפט קמא בעיון החוזר שבתיק הראשון, ככוללת גם את ההחלטה בבקשת המעצר בתיק השני, שכן, מדובר בהליכים נפרדים. גם מהותית, לא ניתן להסיק כי בית משפט קמא התכוון ליתן החלטה בשתי הבקשות יחדיו.

ב"כ המשיבה טוענת, כי הדיון בשתי הבקשות (העיון החוזר והבקשה למעצר עד תום ההליכים) נעשה במאוחד, ולכן, החלטתו של בית משפט קמא במסגרת העיון החוזר, חלה גם על הבקשה למעצר בתיק השני. זאת ניתן ללמוד מהעובדה שבפני בית משפט קמא הונחו שני התיקים במועד הדיון, ומתוכן ההחלטה, לפיה בית משפט קמא סקר גם את האישום בכתב האישום הנוסף. לדבריה, נראה כי בית המשפט קמא נתן דעתו בדיון לשתי הבקשות, גם אם בכותרת נרשם מספר ב"ש של הבקשה לעיון חוזר. כן טענה, כי בתיק בית המשפט של הבקשה למעצר עד תום ההליכים, תוייק פרוטוקול העיון החוזר, משמע שההחלטה נוגעת גם לעיון החוזר וגם למעצר עד לתום ההליכים.

עוד טענה, כי סניגורו של העורר הסכים ממילא לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר גם בתיק החדש, וכן הצביעה על השימוש בטרמינולוגיה של מעצר עד תום ההליכים, על ידי התביעה גם בבקשה לעיון חוזר. בדיון שהתקיים בפני כב' הש' מגד, ביום 28.12.09, חזרה המשיבה על האמור בבקשת העיון החוזר ואכן, ב"כ העורר הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר, תוך שהיא טוענת, כי העורר הפר את תנאי המעצר וביצע עבירות נוספות תוך כדי, בהיותו בגילופין ולכן "ייתכן שיש בכך כדי לכרסם בראיות שלכאורה לגבי עבירת האיומים".

דיון

מקריאת החלטת בית משפט קמא, מיום 03.01.10, אשר ניתנה בבקשה לעיון חוזר בתיק הראשון, עולה כי בית משפט קמא שקל את עמדתו במסגרת התיק הראשון, תוך דיון בהפרת התנאים, וביצוע העבירות הנוספות.

בית משפט קמא כלל לא התייחס בהחלטתו לקיומה של עילת מעצר בתיק השני.  גם אם לא היה צורך בהחלטה לעניין הראיות באשר התשתית בתיק השני לא היתה במחלוקת, עדיין היה מקום להתייחס במפורש לתיק השני, לקבוע בהסכמה כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר, ואז לדון בחלופה. דהיינו, היה מקום להתייחס במפורש לעובדה שהדיון נסוב על שתי בקשות, האחת למעצר עד תום ההליכים והשניה לעיון חוזר.

בענייננו הגם שניתנה הסכמה, שאיננה מפורשת, בית משפט כלל לא התייחס לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בתיק השני, שכן הדיון בפניו התקיים לגוף הבקשה לעיון חוזר, שבעניינה כבר נקבע כי קיימות ראיות לכאורה (05.11.09).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ