אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלקרעאן נ' מדינת ישראל - הועדה המ חוזית לתכנון ובניה מחוז דרום

אלקרעאן נ' מדינת ישראל - הועדה המ חוזית לתכנון ובניה מחוז דרום

תאריך פרסום : 23/01/2011 | גרסת הדפסה
בב"נ
בית משפט השלום באר שבע
6467-08-10
23/01/2011
בפני השופט:
איתי ברסלר-גונן

- נגד -
התובע:
יוסף אלקרעאן ע"י ב"כ עו"ד מחמוד אבן ברי
הנתבע:
מדינת ישראל - הועדה המ חוזית לתכנון ובניה מחוז דרום

החלטה

בפניי בקשה שהגיש המבקש, תושב כסיפה, לביטול צו הריסה מנהלי שנחתם על ידי יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה של מחוז דרום, ביום 29.7.10, לפי סעיפים 238א(ב1)(1) ו- (3) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 [להלן: "החוק"], כנגד מבנה עשוי בלוק בשטח של כ- 110 מ"ר והמצוי בנ.צ. 202399/574375 (רשת ישראל החדשה) דרומית לדרך 31 [להלן בהתאמה: "צו ההריסה", וה- "מבנה"].

בבקשתו, טען המבקש כי הוא חולה במחלת נפש קשה והוא בנה את המבנה כ- 8 חודשים קודם שנחתם צו ההריסה, כאשר נציגי המשיבה ביקרו במקום ולא אמרו דבר. לטענת המבקש הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. המבקש טען עוד כי בעבר חי בצריף שהתבלה בחורף והוא בנה את המבנה לשם מגורים. המבקש מלין כנגד המדינה שאינה מציעה פתרונות מגורים ואינה מעמידה לרשותו מגרש לבניה והיא מפלה בינו לבין תושבים אחרים שבנו ביתם באותה צורה בקרבת מקום. עוד טען המבקש כי המבנה הוקם על אדמה פרטית השייכת למשפחתו.

המשיבה טענה כי אין מדובר בבניה מוגמרת וכי במועד עריכת הצו המבנה כלל לא היה מאוכלס. עוד נטען כי למבקש אין כל זכות עמידה וכי הוא לא הוכיח טענתו בדבר בעלות משפחתו על המקרקעין, במסמכים כלשהם. המשיבה דוחה טענות המבקש לאפליה או לאי הקצאת מגרשים ועומדת על כך שהבניה אינה תחליף לטענותיו.

העדויות:

אין מחלוקת כי אין היתר למבנה. כיוון שעיקר המחלוקת הינה עובדתית, ונוגעת למועד הבניה ולזכויותיו של המבקש במקרקעין, נשמעו עדים מטעם שני הצדדים. כיוון שהתרשמתי מהמבקש שהוא מבין תצהירו, התרתי עדותו.

המבקש הגיש תצהיר ובו טען כאמור כי בנה את המבנה כ- 8 חודשים קודם לכן, דהיינו בסביבות דצמבר 2009. על מנת לתמוך טענתו בדבר מועד הבניה, ביקש המבקש להגיש תעודות משלוח לבטון, בטענה כי הבטון שימש לבניית ביתו. התעודות הן מחודש נובמבר 2009 אולם הן רשומות על שם לקוח בשם מתעב אלגרעאן. כשנשאל המבקש מי הוא אותו מתעב אלגרעאן השיב כי הוא "גר רחוק" וכשנשאל מה הקשר שלו לבניה השיב: "הוא לא קשור".

כשנדרש לשאלת תעודות המשלוח השיב המבקש כי אחיו הביא לו את תעודות המשלוח. לטענת המבקש, אחיו עוזר לו והוא לקח כסף מאנשים, כדי לבנות.

המבקש זיהה את המבנה בתמונות מש/1 עד מש/6 כביתו וכאותו מבנה לגביו הגיש את הבקשה דנן. כשנשאל האם המבנה נראה כך גם במועד הדיון (אוקטובר 2010) השיב בחיוב וטען כי אכן אין דלתות, אין חלונות ובד יוטה מכסה את הבניה מבלוקים. לטענת המבקש הוא החל לבנות בחודש נובמבר 2009 וסיים לאחר כחודש וחצי ומאז הוא מתגורר במבנה. כשנשאל מה יש בתוך המבנה השיב כי אין רהיטים ויש רק מזרן. לטענת המבקש, הבניה עלתה 70,000 ₪ וכי הוא לקח הלוואה לבנות את הבית. כשנשאל מניין ידיעתו שהמבנה בנוי על אדמה פרטית השיב כי אביו ואימו סיפרו לו על כך וכי יש ניירות בעניין.

ב"כ המבקש ביקש לדחות את הדיון על מנת להביא להעיד את אותו מתעב אלגעאן. המבקש חזר בשלב זה לדוכן העדים וכאשר נשאל מדוע אחיו לא הגיע להעיד השיב "למה שהוא יבוא?".

מטעם המשיבה העיד המפקח, מר ניר ביתן [להלן: "המפקח"], אשר הצהיר כי ביקר במקרקעין ביום 15.7.10 ומצא את המבנה ועוד מצא שבמועד הביקור הבנייה טרם הסתיימה והמבנה לא היה מאוכלס. המפקח הגיש את התמונות שצילם ביום 15.7.10 [מש/1 עד מש/6] והגיש מסמכים בדבר ההליך המינהלי להוצאת צו ההריסה.

המפקח העיד כי ביום 15.7.10 צילם את התמונות כאמור וכי המבנה נראה אכן כפי שהוא בתמונות. המפקח לא ידע להשיב לשאות ב"כ המבקש בדבר הליך הבניה, כמה זמן ואיך התרחש, כמו גם שלא ידע להשיב האם קיימים יסודות למבנה. המפקח לא ידע להכחיש או לאשר טענת המבקש לפיה המבנה נבנה בחודש נובמבר, אולם טען כי לא זיהה שאנשים גרים במבנה בחודש יולי 2010.

בשלב זה ויתר למעשה המבקש על עדות זו ובא-כוחו סיכם טענותיו בעל-פה.

בין הצדדים התגלעה מחלוקת בשאלה האם המקרקעין שייכים למשפחת המבקש, כפי טענתו, אם לאו. המבקש הגיש תזכיר תביעה מב/2 ממנו לא ניתן ללמוד כי מדובר במקרקעין הרלוונטים. הסיבה שההכרעה בתיק התעכבה נעוצה היתה בכך שאפשרתי למבקש להציג מסמכים בדבר הגוש והחלקה הרלוונטים, אולם הוא לא עשה כן, ותחת זאת הגיש בקשה לפיה הנטל צריך לעבור למשיבה להראות שאין כך הדבר. המשיבה הגישה בעניין זה עמדתה לפיה מדובר במקרקעין שאינם מוסדרים ועל כן אין אפשרות לתת פרטים אודות גוש וחלקה. עוד טענה המשיבה כי בכל מקרה לא הוגשה תביעת הבעלות על שם המבקש וכי בכל מקרה אין מדובר בזיקה למקרקעין המקנה זכות עמידה.

הצו דרוש למניעת עובדה מוגמרת

התקשיתי לקבל גרסתו של המבקש באשר למועד הבניה.

הנטל להוכיח כי הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת מונח לפתחו של המבקש [השוו רע"פ 634/97 אילן נקש ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה לעיר בני ברק (פורסם במאגר "נבו"); ע"פ 9091/09 וחידי סייד שויקי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם במאגר "נבו")].

עיינתי בתמונות שהוגשו ושאף המבקש זיהה אותן כמתארות את ביתו. מהתמונות עולה שלד של מבנה, שאינו גמור, ללא חלונות וללא דלתות, כאשר מבחוץ למבנה עדיין עומדות ערימות של בלוקים המחכות לשימוש בהן. הכניסה לבית מלאה בשברי בלוקים ואני מתקשה לראות מגורים במקום. בתמונה מש/2 ניתן לראות את פנים הבית, שעדיין אינו גמור, וכך גם בתמונות מש/1 ו- מש/4.

צודק ב"כ המבקש בכך שהמפקח לא הוכיח שהבניה הנראית בתמונות לא נעשתה כבר בחודש נובמבר 2009. ואולם, בכך לא סגי. המבקש לא הצליח להוכיח מתי בנה את המבנה. עדותו אינה נתפשת כמתארת את כל האמת. איני מוכן לקבל כי תעודות המשלוח שהוגשו כמב/1 משקפות רכישת בטון עבור המבנה הספציפי הזה דווקא. כאמור, המבקש הודה כי האדם הרשום בתעודות המשלוח אינו קשור כלל למבנה. המבקש לא הביא כל עד נוסף ובוודאי שלא היה רשאי להעיד אחרים בשלב מאוחר. המבקש גם לא הביא את אחיו לעדות, למרות שנטען על ידו כי אחיו סייע לו בבניה. כיוון שתעודות המשלוח מב/1 ניתנו למבקש על ידי אחיו, והוא אינו יכול להציע בעצמו או לאשר תוכנן, איני יכול לקבלן כראיה לאמיתות תוכנן.

אשר לשאלה מהי עובדה מוגמרת, הלכה היא כי המבחן הוא מבחן אובייקטיבי, ואף אם מתגורר אדם במבנה כלשהו בשלבים שונים של בנייתו, אין משמעות הדבר כי בנייתו הסתיימה. המבנה ייחשב כמבנה שבנייתו הסתיימה כשהוא ראוי למגורים. לא כך המבנה שלפנינו, כפי שעולה באופן ברור מהתמונות, כפי שאף המבקש העיד שאין חלונות, דלתות, ריצוף, ואף חומרי הבניה נראים היטב בתוך המבנה, בכניסה למבנה ובצידיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ