אלקלעי נ' דור

החלטה

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שלושה שיקים האחד על סך 6000 ₪ ז.פ. 20/3/11 השני 5200 ז.פ. 20/4/11 והשלישי 2900 ₪ ז.פ. 10/5/11.

המבקש טוען בתצהירו כי שילם למשיבה מלוא סכום השיקים ואף למעלה מכך.

לטענת המבקש סוכם עם המשיבה בחודש ינואר 2011 כי בגין שלב הוכחות וסיכומים ישולם סכום גלובלי של 23,200 ₪ כולל מע"מ וכי לצורך כך מסר המחאות דחויות אשר חלקן נפרעו אשר כוללות בין היתר את ההמחאות נשוא ההתנגדות.

המבקש טוען כי שילם למשיבה על פי דוח שערכה המשיבה סך של 67,449 ₪ נספח ז' לתצהירו, כמו כן שולם סכום נוסף של 11,358 ₪ אשר בגינו לא הוצא תחילה חשבונית על ידי המשיבה ורק לאחר דין ודברים ביום 26/7/11 הכירה המשיבה בתשלום האמור והוציאה חשבונית שצופרה כנספח יז להתנגדות.

המבקש טוען גם כי בוצע על ידו עבודת ברטר על סך של 7605 ₪.

לטענת המבקש לאחר שנכללו תשלומים ששולמו ולא נכללו בדוח המשיבה תוך קיזוז עבודות ברטר שבוצעו לא נותר המבקש חב למשיבה תשלום כלשהוא.

במסגרת החקירה של המבקש, הוצגו למבקש מספר מיילים תכתובת שנערכה בין הצדדים, המבקש הודה כי לגבי השיק שניתן על סך של 2900 ₪ זפ 10/5/11 שיק זה נמסר כתשלום על חשבון הסיכומים בגין שעות עבודה. (ראה לעניין זה מייל שסומן מש/1 מיום 6/3/11 ).

המבקש מודה בסעיף 12 לתצהירו כי מסר השיק האמור על סך של 2900 ₪ .

המבקש אינו מעלה כל טענה בתצהירו המסבירה מדוע הינו פטור מתשלום שיק האמור.

לגבי שני השיקים הנוספים על סך של 5200 ₪ ו 6000 ₪, אזי עיון במייל ששלחה המשיבה אל המבקש מיום 17/4/11, שסומן מש/3 מציינת המשיבה כי יתרת חובו הכולל של המבקש הינה 58,145 ₪ תוך שהינה מציינת כי אינה יכולה לוותר לגמרי על סכום זה.

המבקש במענה למייל זה ענה במייל מיום 17/4/11 המופיעה על גבי המסמך מש/3, בו פונה אל המשיבה ומבקש ממנה כי תעשה חשבון סופי כמה עליו עוד לשלם, וכמה מתוך סכום זה יזקף בגין הברטר.

המבקש אינו מכחיש קיומה של יתרת חוב חוב .

המבקש אינו טוען באותו שלב כי השיקים שמסר למשיבה נשוא ההתנגדות ואשר חלקם מופיעה במסגרת חשבונית נספח ד לבקשת ההתנגדות מיום 6/2/11 הינם שיקים שאין לפרוע אותם, אלה אינו טוען דבר לעינין חובתו לפרוע שיקים שמסר קודם לכן בחודש פברואר.

יתר על כן, המבקש שלח ביום 26/4/11 למשיבה מייל נוסף שסומן מש/2 בו מפרט הוא את התשלומים שביצע למשיבה כאשר במסגרת המייל מצוינים השיקים על סך של 6000 ₪ וסך של 5200 ₪ וזאת מבלי שהמבקש מעלה כל טענה או גרסה כי אין לפרוע שיקים אלה, או כי שולמו על ידו סכומים ביתר.

המבקש מציין בנפרד הסכום שעליו לשלם בגין שלב הסיכומים בסך 38,570 ₪ כולל מע"מ כאשר מציין הוא כי סכום זה ישולם בעבודת ברטר שתבוצע.

מכאן, כי המבקש הפריד במסמכים שערך את רכיב שעות העבודה מרכיב שלב הסיכומים וההוכחות כאשר השיקים על סך של 6000 ₪ ו 5200 ₪ על פי מסמכי המבקש עצמו ניתנו כתשלום עבור שכר עבודה ולא בגין הסיכומים.

על כן, טענת המבקש לעניין קיזוז בגין עבודת ברטר לכל היותר יכולה להתייחס לשלב הסיכומים בגין סך של 38,570 ₪ שלא נתבע במסגרת השיקים ולא כחלק מהתביעה השטרית שהינה בגיון שעות העבודה בגינן לא מעלה המבקש כל טענת הגנה.

אף לשיטת המבקש, המבקש שילם לכל היותר יחד עם החשבונית שהוצאה על סך של 11,358 ₪ תשלום כולל בסך 78,491 ₪ כולל מע"מ כאשר על פי הטבלה שצורפה על ידי המבקש למייל ששלח מש/2, סכום התשלומים שעל המבקש היה לשלם בגין שעות עבודה עמד על 103.060 ₪ כך שאף להתייחס לתשלום על סך של 11,358 ₪ אין בתשלום זה כדי לכסות את סכום השיקים המבוצעים על סך של 6000 ₪ ו 5200 ₪ שטרם נפרעו.

לאור כל המפורט לעיל, אני סבור כי בקשת ההתנגדות אשר הגיש המבקש אינה מגלה הגנה ולו בדוחק בפני התביעה, שכן הגנתו של המבקש נסתרת מתוך המסמכים והמיילים שהועברו על ידי המבקש והוחלפו בין הצדדים.