אלקיים נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט לשם הסבת דו"ח תעבורה על שם גב' דהאן מרים מתאריך 9.5.12

המדובר בדו"ח מס' 38501222467 מתאריך 03.06.11

המבקש טוען, כי בתאריך 12.12.11 קיבל המבקש לראשונה הודעת תשלום קנס ותוספת/תוספות פיגורים בעבירת תעבורה, וזאת בגין עבירת מהירות אשר בוצעה ברכב הרשום על שם המבקש.

המבקש טוען כי ביום 3.6.11 נהגה הגב' דהאן בתיה וכי יש להסב את הדו"ח על שמה.

בנסיבות אלו מבקש המבקש להסב את הדו"ח כאמור על שם גב' דהאן בתיה, על מנת שלא ייגרם למבקש עיוות דין. 

מנגד, המדינה מתנגדת לבקשה, שכן הדו"ח נשוא בקשתו נשלח למבקש בתאריך 7.7.2011 בדואר רשום שמספרו RR007047815H4 אישור המסירה חזר בציון " לא נדרש ".

בנסיבות אלה טוענת המדינה כי, אין למבקש אלא להלין כלפי עצמו על שלא דרש את דבר הדואר, שכן אין המדובר במקרה בו המבקש לא ידע ולא יכול לדעת אודות הדו"ח.

עוד טוענת המדינה, כי בקשת המבקש להסבת הודעת התשלום הקנס הוגשה ביום 22.1.12, כלומר הוגשה באיחור ולפיכך כאמור, אין להיעתר לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצירוף המסמכים שהוגשו על ידי המבקש, ובתגובת התביעה החלטתי לדון בבקשה בהעדר המבקש.

עיון מהחומר שהומצא בפניי על ידי הצדדים עולה כי :-

כי הדו"ח הומצא למבקש, אלא מהטעמים השמורים עימו בחר שלא לדרוש את דבר הדואר.

כי הבקשה הוגשה באיחור, ובניגוד לסעיף 299 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

כי כתובת המבקש לא שונתה.

הודעת תשלום הקנס שנשלחה למבקש בתאריך 7.7.12 חזרה בסימון " לא נדרש". בהתאם לתקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד – 1974 " רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה".

המבקש, מבקש להסב דו"ח על שם הגב' דהאן בתיה, אולם מהטעמים השמורים עימו, אינו מפרט הנסיבות אשר הביאו את הגב' בתיה דהאן לנהוג ביום 3.6.11 ברכבו של המבקש, ואף אין הסבר של המבקש בדבר זכרונו כי הוא לא נהג ברכבו אלא אחר.

לבקשה צורפו תצהירים, אשר אין בהן בכדי לתת הסבר בדבר נסיבות האירוע, המדובר בתצהירים בעלמא.המבקש קיבל את הדו"ח, התעלם וישב בחוסר מעש , אלא שסביר להניח, כי לאחר שקיבל מסמך בדבר הודעת תשלום קנס ותוספת/תוספות פיגור בעבירת תעבורה, " הוברר לו " שהוא לא נהג ביום העבירה.