אלפסי נ' ספיר

פסק דין

1.בפני תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לרכב בתאונת דרכים מיום 26.4.13.

2.לגרסת התובע, נסע עם רכבו בנתיב הימני מבין שני נתיבים. הנתבעת אשר נסעה בנתיב השמאלי סטתה לתוך נתיב נסיעתו ופגעה בחלקו האחורי של הרכב בצד שמאל ובין היתר בגלגל הרכב השמאלי אחורי.

3.מנגד, טוענת הנתבעת כי אכן נסעה בנתיב השמאלי, מאחר והנתיב השמאלי הופך בהמשך הכביש לנתיב לפניה שמאלה בלבד, על הרכבים הנוסעים ישר וימינה להתמזג לנתיב הימני. לטענתה, אותתה כדין וסימנה לתובע כי ברצונה להשתלב בנתיב הנסיעה הימני ואולם, התובע סירב לאפשר לה להשתלב בנתיב. משהתחלף הרמזור לירוק נצמד רכב התובע לרכבה, כאשר המראה הקדמית שמאלית של רכב התובע שרטה את רכבה במרכז צידו הימני. הנתבעת העידה כי ברכבו של התובע היו באותה העת שתי נערות מלבד התובע וכי התובע נהג כלפיה, במהלך האירוע ולאחריו, בצורה מאיימת.

דיון והכרעה:

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו, ולאחר ששמעתי העדויות בפני, החלטתי לדחות את התביעה.

5.הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובע מכוח הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה".

על מנת לקבל התביעה על התובע הנטל לשכנע במאזן ההסתברויות במשפט אזרחי כי גרסתו סבירה יותר מגרסת הנתבעת. שעה שבפני ביהמ"ש שתי גרסאות שקולות, תדחה התביעה מאחר ולא הורם הנטל על ידי התובע.

6.לאחר ששמעתי את העדויות איני סבורה כי התובע הרים הנטל להוכחת גרסתו. מדובר בגרסה מול גרסה. בעוד שהנתבעת היתה לבדה ברכב הרי שהתובע אישר כי חברתו נסעה עמו ברכב, היתה עדה לאירוע ואף צילמה את המתרחש. ואולם, התובע לא זימן העדה להעיד בדיון. הימנעותו מלזמנה לדיון פועלת לחובתו.

מעבר לכך, גרסתה של הנתבעת באשר לנסיבות התאונה היתה אחידה, ברורה ומהימנה עלי. אמנם, אין חולק כי הנתבעת ביקשה להשתלב לנתיב הנסיעה הימני בו נסע רכב התובע, ואולם, מקובלת עלי עדותה של הנתבעת לפיה התובע סירב לאפשר לה להשתלב וכי נצמד אליה עם רכבו. מנגד, גרסת התובע באשר למנגנון הפגיעה ברכבו כלל אינו מתיישב עם מיקום הנזקים בשני הרכבים.

7.נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪.

ניתן לבקש רשות ערעור מבית משפט מחוזי מרכז בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ד, 29 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.