אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלעברה נ' מדינת ישראל

אלעברה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 06/11/2013 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
21766-02-13
30/10/2013
בפני השופט:
1. טל
2. אב"ד – סג"נ


- נגד -
התובע:
יוסיד אלעברה
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

1.המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בתיק גמ"ר 9602-08-10 (בימ"ש השלום לתעבורה מרכז) בעבירות של גרם מוות ברשלנות בניגוד לסעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשל"א-1971 (להלן: "הפקודה"), נהיגה ברשלנות אשר גרמה לנזק לאדם ולרכוש בניגוד לסעיפים 62(2) ו- 38(2) לפקודה ואי שמירת רווח בניגוד לתקנה 49(א) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות").

המערער נידון ל- 36 חודשי מאסר, מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל ו- 12 חודשים מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לפסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 18 שנה ולתשלום קנס בסכום של 10,000 ₪.

2.מלכתחילה כוון הערעור הן כלפי הכרעת הדין והן כלפי גזר הדין אך לאחר שהמערער וב"כ שמעו את הערות ביהמ"ש חזר בו המערער מהערעור כלפי הכרעת הדין.

עובדות כתב האישום

3.על פי עובדות כתב האישום נהג המערער ביום 17.5.10 בשעה 15:45 במשאית עם גרור פתוח (להלן: "המשאית") בכביש 6 מכיוון צפון לדרום, בנתיב הימני, במהירות 91 קמ"ש.

באותה עת, ולאותו כיוון נסיעה נהגה בכביש, לפני המשאית, יעל האגר (להלן: "המנוחה") ברכב מסחרי מסוג פיאט במהירות איטית כשהיא מובילה שני סוסי פוני בארגז המטען של רכבה. בסמוך לק"מ ה- 139 בכביש, התקרב המערער עם המשאית לרכב המנוחה ופגע באמצעות חזית המשאית בחלקו האחורי של רכב המנוחה. כתוצאה מההתנגשות נדחף רכב המנוחה קדימה וימינה לעבר השול הימני.

כתוצאה מהתאונה נפצעה המנוחה ונפטרה מפצעיה ביום 23.5.10. הסוסים שהובילה המנוחה ברכבה נהרגו, ונגרם נזק כבד לכלי הרכב המעורבים.

פרטי הרשלנות שיוחסו למערער היו אי שמירת רווח בין המשאית לרכב המנוחה באופן שהיה מאפשר לו לעצור מבלי לפגוע ברכב שלפניו; פגיעה ברכב המנוחה אף שהמערער הבחין בו מבעוד מועד; ונהיגה באופן בו לא היה נוהג אדם סביר מהישוב בנסיבות הענין.

גזר דינו של בית משפט קמא

4.בימ"ש קמא התייחס בגזר דינו לעקרון ההלימה שהוא כיום העקרון המנחה בגזירת העונש עפ"י סעיף 40ב לחוק העונשין.

בימ"ש קמא הפנה לע.פ. 6755/09 אזר אלמוג נ. מדינת ישראל (להלן: "ענין אזר אלמוג") ופרט את הכללים המנחים לקביעת הענישה הראויה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות כפי שנקבעו באותו פסק דין ואת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בהן הורשע המערער כעולה מהפסיקה.

5.בימ"ש קמא חזר על פרטי הרשלנות שיוחסו למערער וקבע כי לא מדובר ב"רשלנות רגעית" אלא ברשלנות חמורה. בית המשפט קמא קבע כי על המערער היה ליתן דעתו לדרך שלפניו ומרגע שהמרחקים החלו מצטמצמים היה עליו להאט את מהירות נסיעתו, גם אם הדבר היה כרוך בביטול ה"קרוז קונטרול" ולהתאים את אופן נהיגתו לאופן הנהיגה של הרכב שלפניו. עוד קבע כי על המערער לבדו היתה מוטלת האחריות שלא להתנגש חזית אחור ברכב המנוחה ואם היה שומר על מרחק כנדרש ממנו ומגיב בזמן, התאונה, על תוצאותיה, היתה נמנעת.

6.בימ"ש קמא דחה את טענת המערער לפיה גורמים נוספים תרמו או גרמו לתאונה.

7.ביהמ"ש קמא קבע כי מתחם הענישה הראוי, ההולם את העבירה ונסיבותיה, הינו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה של 12-30 חודשים, מאסר על תנאי ושלילת רשיון נהיגה לתקופה של שנים.

בקביעת העונש התחשב ביהמ"ש קמא בנסיבותיו האישיות של המערער ובכלל זה במצבו הקשה של בנו הפעוט המחובר למכשירי הנשמה והזנה וזקוק לאישפוזים ולליווי צמוד ומתמיד, והיה ער לכך כי אשת המערער תתקשה להתמודד לבדה מול קשיי היום יום בפרנסת המשפחה ובגידול שני ילדים.

8.ביהמ"ש קמא סקר את האמור בתסקיר שרות המבחן ממנו עולה כי המערער מתקשה להודות בביצוע העבירה ומשליך את האחריות על אחרים, כי הוא מנותק רגשית ונוטה לריכוז עצמי ולתחושת קורבנות, ולפיכך ההליך הפלילי אינו מהווה אלמנט מרתיע ומציב גבולות מביצוע עבירות דומות בעתיד, והמליץ על ענישה מוחשית אשר תבהיר למערער את אחריותו לביצוע העבירה, חומרת מעשיו ואת ההשלכות הרחבות של התנהגותו על הזולת.

9.ביהמ"ש קמא התחשב גם בעברו התעבורתי של המערער, הנוהג משנת 2003, ולו 17 הרשעות קודמות, חלקן חמורות, כגון אי ציות לרמזור אדום ואי ציות לתמרור עצור.

מסקנתו של בימ"ש קמא היתה כי המקרה דנא אינו מצדיק חריגה מנורמת הענישה באופן שתמנע השתת מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת.

נימוקי הערעור בעניין העונש

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ