אלנבארי נ' רמלה ואח'

החלטה בבקשת המשיבה 1 לדחיית התביעה על הסף

בקשת המבקש:

המבקש הגיש בקשה למתן צו הצהרתי כנגד המשיבים בה ביקש כי בית המשפט יצהיר כדלקמן:

כי המבקש אשתו וצאצאיו הם המחזיקים והמשתמשים במבנים לגביהם הוגש כתב אישום כנגד המשיב 2 בתיק עמ"ק (בימ"ש שלום רמלה) 80692/04, וכי המשיב 2 אינו מחזיק ואף לא החזיק במבנים;

כי המשיב לא הקים את המבנים ולא היה מעורב בהקמתם.

הליכים קודמים:

1.תובענה זו היא גלגולה האזרחי של בש"א 1103/08 אותה הגיש המבקש בתיק עמ"ק 80692/04 (להלן-"התיק הפלילי"), בה ביקש המבקש לעכב את ביצוע גזר הדין שניתן בתיק הפלילי, לרבות צו ההריסה. ההנמקה של המבקש לעיכוב ביצוע גזר הדין הייתה שניתן צו הצהרתי בביהמ"ש המחוזי לפיו המקרקעין אליהם מתייחס גזר הדין בתיק הפלילי שייכים למבקש ולא לאביו מר איברהים אלנבארי שכנגדו הוגש התיק הפלילי. בהחלטה מיום 30.3.08 דחיתי את בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע גזר הדין, בהחלטה ציינתי שההחלטה בביהמ"ש המחוזי ניתנה ללא הגנה, דהיינו שאביו של המבקש לא התגונן מפני הבקשה שהוגשה כנגדו.

2.על מנת לקבל את התמונה המלאה אודות הבקשות השונות שהוגשו לגבי המקרקעין נשוא הבקשה, מן הראוי לפרט את כל ההליכים המשפטיים שניהל הנתבע 2 בחייו כנגד המשיבה 1.

ביום 15.6.1998 הגישה מדינת ישראל כנגד אברהים ופוזיה אלנבארי (הוריו של המבקש) לבית משפט השלום ברמלה בקשה לצו הריסה ללא הרשעה בהתאם להוראות סעיף 212(4) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן-"חוק התכנון והבנייה"). הבקשה סומנה כ-בש"א 2139/98. ביום 25.2.1999 הגיע אברהים אלנבארי ומדינת ישראל להסדר פשרה אודות המועד בו ייהרסו המבנים לגביהם הוגשה הבקשה. יש לציין שאברהים אלנבארי הוא אביו המנוח של המבקש;

ביום 30.12.01 חתם אינג' משה לורברבוים על תצהיר לפיו נבנו על המקרקעין מבנים נוספים ללא היתר, ולפי הידוע לו מי שאחראי לבנייתם הוא מר אברהים אלנברי. בעקבות תצהיר זה חתם יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמלה על צו הריסה מינהלי לבנייה זו.

ביום 2.1.02 הגיש אברהים אלנברי לבית משפט השלום ברמלה את ב"ש 1015/02 ובה עתר לבית המשפט לבטל את צו ההריסה המינהלי.

ביום 21.12.03 הגיש אברהים אלנבארי לבית המשפט המחוזי בת"א באמצעות עו"ד איתמר כ"ץ כנגד המשיבה 1 עתירה מינהלית בתיק עת"מ 2182/03 ובמסגרת הגיש את בש"א 32217/03 בה עתר שלא לפנות את עדר הכבשים שלו מהמקרקעין. בעתירה זו ובתצהיר המצורף אליה נכתב במפורש כי אברהים אלנבארי הוא זה שמתגורר במקרקעין ומחזיק בהם. במסגרת העתיקה הגיע אברהים אלנבארי להסכם פשרה עם המשיבה 1 בדבר המועד לסילוק עדר הכבשים מהמקרקעין;

ביום 27.10.04 חתם אברהים אלנבארי על תצהיר בפני עו"ד איתמר כ"ץ בו ביקש להשיב לו מיטלטלין שהיו במקרקעין ואשר נלקחו ממנו לטענתו במסגרת צו הפסקה מינהלי שניתן לפי חוק רישוי עסקים. בתצהיר זה הצהיר אברהים אלנבארי כי הוא זה שמחזיק במקרקעין. תצהיר זה צורף לבקשת אברהים אלנבארי להשבת המיטלטלין אותה הגיש עו"ד איתמר כ"ץ בשם אברהים אלנבארי לבית משפט השלום ברמלה, ואשר סומנה ב"ש 5169/04. הצדדים הגיעו להסכם פשרה, אשר ניתן לו תוקף של החלטה. במסגרת בקשה זו הגישה המשיבה 1 בקשה כנגד אברהים אלנבארי לחילוט כספים על פי הסכם הפשרה, ובבקשה זו ייצג עו"ד איתמר כ"ץ את אברהים אלנבארי, וטען ארוכות בשמו.

ביום 25.11.04 חתם יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמלה על צו הריסה מינהלי להריסת סוללות עפר שהקים אברהים אלנבארי במקרקעין. אברהים אלנבארי הגיש לבית משפט השלום ברמלה את ב"ש 5719/04 בה ביקש לבטל את צו ההריסה המינהלי. עו"ד איתמר כ"ץ ייצג את המבקש גם בבקשה זו. הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי נדחתה.

ביום 17.11.04 הוגש כתב אישום כנגד אברהים אלנבארי על בנייה נוספת ללא היתר במקרקעין. עו"ד איתמר כ"ץ ייצג את מר אלנבארי איברהים בכתב אישום זה.

ביום 13.2.05 התקיים בפני דיון בתיק הפלילי, ועו"ד כ"ץ ביקש ממני לפסול את עצמי מלדון בתיק, מאחר שבענין זה הוגשו הליכי ביניים במסגרת צווי הריסה מינהליים. מאחר וסברתי שעו"ד כ"ץ אכן צודק בטענתו, נעתרתי לבקשתו ופסלתי את עצמי מלדון בתיק. ביום 9.3.05 שיחררה כב' השופטת קפלינסקי את עו"ד כ"ץ מייצוג אלנבארי אברהים, בהתאם לבקשת עו"ד כ"ץ.

ביום 18.12.05 התייצב בבימ"ש מר אלנבארי מוחמד, שהוא בנו של המבקש, והמבקש בבקשה שבפני, וטען שאביו חולה ולכן לא יכול היה להתייצב לדיון. באותו מועד לא טען מר אלנבארי מוחמד כל טענה שהיא לגבי הבעלות במקרקעין, לגבי זהות המחזיק במקרקעין ולגבי מי שבנה את המבנים המפורטים בכתב האישום בתיק הפלילי.

ביום 1.1.06 התקיים דיון בתיק הפלילי בפני כב' השופטת קפלינסקי. מר אלנבארי איברהים כפר באמור בכתב האישום, והתיק נקבע להוכחות. לאחר מכן יוצג מר אלנברי איברהים ע"י עו"ד ארבל, הודה בעובדות המפורטות בכתב האישום, הורשע ודינו נגזר במסגרת הסדר טיעון.

בשנת 2007, כנראה בעקבות כוונת עיריית רמלה לבצע את צו ההריסה, פנה המבקש לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב יפו (תיק אז' 1306/07) בתביעה כנגד אביו מר אלנברי איברהים ועיריית רמלה למתן צו הצהרתי שהמקרקעין אליהם מתייחס התיק הפלילי שייכים לו. בביהמ"ש המחוזי ניתן פס"ד בהעדר הגנה. לאחר קבלת פסק הדין בבית המחוזי פנה עו"ד כ"ץ בבקשה לבימ"ש זה ב-בש"א 1103/08 הנ"ל לעכב לצמיתות את ביצוע צו ההריסה. ההנמקה של המבקש לעיכוב ביצוע גזר הדין הייתה שניתן צו הצהרתי בביהמ"ש המחוזי לפיו המקרקעין אליהם מתייחס גזר הדין בתיק עמ"ק 80692/04 (להלן-"התיק הפלילי") שייכים למבקש ולא לאביו מר איברהים אלנבארי שכנגדו הוגש היק הפלילי.

בהחלטה מיום 30.3.08 כתבתי בסוף ההחלטה כדלקמן: