אלמלח נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' הברפלד אברהם יונת), מיום 21.5.13, בתיק מס' 02-10739-01-1, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לבטל את החלטת הרשמת הנכבדה מיום 16.5.13 בדבר אישור המכר נשוא תיק ההוצאה לפועל ולהאריך את מועד פדיון הנכס ב- 10 ימים נוספים.

ביום 9.5.13 הגיש הזוכה בתיק ההוצאה לפועל בקשה לאישור המכר וביום 16.5.13 ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה המאשרת את המכר. בהחלטה נקבע כי ביום 7.5.13 בוצעה התמחרות בנוכחות שני המציעים ולהתמחרות זומנה גם המבקשת באמצעות בא כוחה, אולם לא התייצבה. בהחלטה נקבע כי לאחר ההתמחרות זכתה הצעת המציעים בסך של 1,270,000 ₪, הצעה העולה על שווי השמאות למימוש מלא, אותה המציא הכונס וכי יש בהצעה בכדי לכסות את מלוא ההלוואה לסילוק ועדיין תיוותר יתרה גבוהה בקופת הכינוס, לאחר סילוק השעבוד. הרשמת הנכבדה קבעה כי בתיק הוגשו בקשות רבות מטעם המבקשת, קודם ולאחר דיון שנערך בנוכחות הצדדים וכי המבקשת צירפה שמאות ממנה עלה כי שווי הנכס לשיטתה, הינו 1,350,000 ₪ בעת מימוש מהיר. עוד נקבע כי למבקשת ניתנה האפשרות לפדות את הנכס תוך זמן קצוב, אולם המבקשת לא פדתה את הנכס ואף לא הביאה קונים מטעמה. בנסיבות אלו קבעה הרשמת כי אין מניעה לאשר את המכר, אך הגם שחלף המועד לפדיון הנכס, היה מקום לעדכן את המבקשת ובא כוחה בהצעה הזוכה וזאת למען הסדר הטוב וניהול תקין של הליך הכינוס.

משכך קבעה הרשמת הנכבדה, כי החלטתה בדבר אישור המכר תיכנס לתוקפה 7 ימים ממועד המצאת בקשת הכונס בצירוף החלטתה, הן לידי ב"כ המבקשת והן לידי המבקשת עצמה.

ביום 21.5.13 הגישה המבקשת בקשתה לביטול החלטת הרשמת מיום 16.5.13 בדבר אישור המכר נשוא תיק ההוצאה לפועל ולהארכת המועד לפדיון הנכס ב- 10 ימים נוספים.

בקשה זו נדחתה כאמור על ידי הרשמת הנכבדה בהחלטתה מיום 21.5.13, ההחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני. בהחלטת הרשמת הנכבדה נקבע כי המבקשת מצרפת את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.5.13, ללא כל הסבר מדוע הוגשה הבקשה מעל לשבוע לאחר מתן ההחלטה.

יובהר כי בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניינה של מבקשת זו ממש, נקבע כי המבקשת תגיש לתיק ההוצאה לפועל את הסכם ההלוואה יחד עם בקשה לרישום הערת אזהרה תוך הודעת המלווה כי הינו מסכים למתן ההלוואה, לאור העיקולים הרשומים על הנכס. המבקשת לא עשתה כן עד למועד מתן החלטת הרשמת למרות שנקבע כי עליה לעשות כן עד ליום 19.5.13 ולצורך כך אף עוכבו ההליכים בידי בית המשפט המחוזי, עד למועד זה. המבקשת לא פעלה בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי ולא פנתה עד ליום 19.5.13 וממילא לא הגישה את ההחלטה המורה על עיכוב ההליכים עד ליום 19.5.13, מועד אשר חלף. עוד צוין כי המבקשת לא הגישה את אשר נדרשה לו ולכן אין מקום לעיכוב הליכים או להארכת מועד נוספת על הארכות שכבר ניתנו.

נקבע כי מאחר וביום 16.5.13 מועד אישור המכר, היו ההליכים בתיק אמורים להיות מעוכבים עד ליום 19.5.13, ההחלטה מיום 16.5.13 תיכנס לתוקפה בתום 10 ימים ממועד נתינתה (7 הימים שנקבעו בהחלטה מיום 16.5.13 בתוספת 3 הימים בהם התיק אמור היה להיות מעוכב).

בבקשה אשר בפני מציינת המבקשת כי פעלה בהתאם להחלטה במסגרת רע"א 13437-05-13. המבקשת מציינת כי בית המשפט המחוזי עיכב את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל עד ליום 22.5.13. לטענתה, בקשותיה בפני רשמת ההוצאה לפועל הוגשו במועד ולפי הנחיות בית המשפט המחוזי, זאת לטענתה, בניגוד לקביעת הרשמת הנכבדה כי הבקשות לא הוגשו בזמן. לטענתה היא רוצה לשלם את חובה והחלטות הרשמת הנכבדה פוגעות בקניינה וזכויותיה. לטענת המבקשת, אישור המכר בתקופת עיכוב ההליכים מהווה פגם מהותי בהחלטה. לטענתה, היה על רשמת ההוצאה לפועל רק לרשום הערת אזהרה לטובת המלווה החדש ולמרות בקשתו והסברים מצידה של המבקשת, הרשמת לא עשתה זאת. לטענת המבקשת היא מוכנה לשלם את החוב ומבקשת ליתן לה הזדמנות אחרונה לעשות כן. מבוקש לעכב את אישור המכר עד לדיון בבקשת רשות הערעור וכן לבטל את ההחלטה נשוא בקשת הערעור, על מנת לאפשר למבקשת לפעול בהתאם להנחיות בית המשפט המחוזי.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיב.

ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור ניתנה ביום 21.5.13.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו.

לפיכך המועד להגשת בקשת ערעור ביחס להחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני חלף ועבר זה מכבר ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה.

כמו כן, אף לגופו של עניין יש לדחות בקשת רשות הערעור, ואפרט.

מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו, עולה כי אין מקום להתערב בה.

כך נקבע בהחלטת כב' השופטת וסרקרוג מיום 31.5.13 במסגרת רע"א 13437-05-13:

"בפני המבקשת עומדת האפשרות לחזור ולפנות לכב' רשמת ההוצל"פ, להציג את הסכם ההלוואה בד בבד עם בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת הלווה, וככל שתהא הסכמה של המלווה לאמור לעיל, תוך הבהרה כי על הנכס רשומים עיקולים נוספים, הרי שממילא תיעתר כב' רשמת ההוצל"פ לבקשה, ולא יהיה צורך לקיים את הדיון בבית משפט השלום שנקבע ליום 27.5.13.

ככל שאין הסכמה של המלווה לתנאים שפורטו בהחלטת רשמת ההוצל"פ מיום 1.5.13 הרי שאין מנוס מלהמשיך בהליכי הוצל"פ לטובת הזוכה- הבנק הלווה המקורי.

אשר על כן על המבקשת לחזור ולפנות לכב' רשמת ההוצל"פ ולהציג בפניה את הסכם ההלוואה, וככל שיש צורך, יופיע לדיון גם נציג המלווה, כל שניתן יהיה למלא אחר החלטת כב' רשמת ההוצל"פ כפי שפורטה בהחלטה מיום 1.5.13, תוך ביטול המועד שנקבע בבית המשפט השלום, שהוא כאמור דיון מיותר.